קוראים לי רותם ליברזון, אני אמא ומרבית חיי אני נושמת אוכל. כתבתי בלוג על אוכל, הופעתי בתוכניות בישול רבות, הוצאתי ספרי בישול עם מגוון של מתכונים פרסיים, ספרים שספוגים בזיכרונות ילדות וריחות מהבילים מהמטבח הפרסי.
סבתי הפרסייה, חנום קרמניאן, צלחה לגדל את המשפחה שלי בפרס, בתנאים לא פשוטים ובצורה מעוררת הערצה, לצד סירי בישול ענקיים של אוכל פרסי צבעוני ומעורר תיאבון. על אף התמחותי בלימודי בישול צרפתי וסגנונות בישול נוספים, הלב שלי תמיד היה טבול בצביונו של האוכל הפרסי והאותנטי. באתר שלי תוכלו למצוא מגוון של מתכונים פרסיים כשהכל למעשה מתחיל מהמטבח הפרסי שעליו אפרט.
המטבח הפרסי או האיראני אם תרצו, ידוע במאכליו הייחודיים והבריאים. בשל קרבתו הגיאוגרפית, הוא מושפע באופיו, צבעיו וטעמיו, ממדינות סמוכות אליו כמו, טורקיה, אפגניסטן, הודו ושאר מדינות אסיה. אוכל פרסי כולל מגוון רחב של מאכלים כגון, קבב, ה”גונדי” – המפורסם, תבשיל כופתאות עוף וחומוס שמוגש בתוך מרק פרסי מסורתי, ‘חורשט סבזי’, – תבשיל בשר שמגיע עם אורז פרסי, פריטטה ירוקה, טורשי, פילאף וברור שהאורז הפרסי ועוד רבים וטובים.
באיראן יש זנים רבים של אורז והוא נחשב לתוספת דומיננטית במטבח הפרסי ומלווה למתכונים פרסיים רבים. גם לחציל יש כבוד במטבח הפרסי ומלא פעם מהווה תחליף לתפוח אדמה שהוא משתלב נאמנה עם האורז הפרסי.
מתכונים פרסיים עם אורז – אורז לבן פרסי, פשטידת אורז וקטניות, תבשיל קיפודי אורז ברוטב אדום ועוד.
המטבח הפרסי ידוע בבריאותו. הוא אינו מכיל חמאה וסוכרים ומאידך רווי בעשבי תיבול טריים וירוקים, ולכל ארוחה יתלווה סלט ירוקים מטובל בהרבה שמן זית ולימון. הפרסים מאוד אוהבים את הטעם הלימוני החמצמץ ובהרבה מתכונים פרסיים מרגישים את הלימון הפרסי.
אחד המאפיינים הבולטים באוכל הפרסי הוא נוכחותם של מגוון התבלינים שצובעים את המאכלים בהרבה תשוקה. יש את הזעפרן האדום והחושני שמתלווה לניחוח העדין של ההל, כורכום טרי ובוהק, מי הוורדים והרימונים שמפוזרים על המנות. כל אלה נכנסים למגוון התבשילים, מאזנים ומשפרים טעמים ובעיקר מעניקים אנינות עמוקה מהמטבח הפרסי.
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >