חם, קר, מתחמם, מתקרר, מתקרר, חם מאד, שרב.
כך אני משחקת עם מזג האוויר המתעתע, עם החורף שמסרב להופיע ועם החום הפתאומי שמגיח לו מדי כמה ימים.
כשאני מאמינה לסתיו, אני רצה לנזידים, למרקים חורפיים, אבל ביום כמו היום בא לי סלט, ולא סתם אחד אלא סלט עדשים שחורות.
בכלל, אני ועדשים שחורות חברים טובים ובכל מקום שאני יכולה אני מושיבה אותן ביחד עם שאר המרכיבים.
בסלט העדשים הזה הן הכוכבות העיקריות, לצידן יש עוד דברים טובים כמו סלקים ובצלים צלויים, כמו ירק רענן וצ’ילי חרפרף ולצד כל זה יש בונוס של רוטב פסטו שקדים נפלא.
את סלט העדשים השחורות אני נוהגת להכין בימי שני, שהם כבר מזמן צמחוניים או טבעוניים וזאת חגיגה לכל המשפחה וארוחה מזינה ובריאה.
כדי לטבען את הסלט פשוט השמיטו את היוגורט.
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >
הי רותם במה אםדר להחליף את הסלק?
דלעת