בחלומות בהקיץ יש לי חנות לממכר פאי, החנות צבעונית ושמחה ועל השיש מונחים עשרות צורות נפלאות של פאי, קלועות לצמות, עם עלים, עם פרחים, כמה יופי במאפים.
אפילו המילה פאי מחזירה אותי לספרי ילדות ישנים, לסרטים נושנים בה אישה תמירה עם סינר קטנטן מוציאה מהתנור בגאווה פאי. תמיד הערצתי את אנשי הפאי, הם האמיצים בחבורה. מבקשים פרוסה מהבצק הפריך הנפלא ובתוכו עטופה ההפתעה. כמעט לא משנה מה יש בפנים, מתוק, מלוח, אדום, או כתום ביחד עם הבצק זאת הופכת להיות חגיגה.
פעם בשבוע אני מנסה את כוחי בפאי, בודקת בחשאי אם עדיין אני שם. מנסה בצק חדש, רוקחת ריבה, קולעת צמה ומצפה. ובסוף כמה נחת, כמה גאווה, אין כמו פאי על השיש במטבח.
קטגוריות: חגים, להפיל את האורחים, מתכונים, עוגות, קינוחים, קינוחים שיפילו את האורחים
תיוגים: עוגה לחג, פאי בצק שקדים פריך
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >
בהצלחה רבה רותם
רק הערה קטנה, דווקא הלימונים היבשים השחורים נצבעו לשחור ויובשו. האמיתיים הם הבהירים (חום בהיר). השחורים מרירים יותר. כנ”ל לגבי גבישי הסוכר הענקיים, האסליים הם הקטנטנים שנקראים בפרסית NABAT
הלה את כמובן צודקת, יש לי בבית נבט אסלי ולימונים לא צבועים שעליהם אני ממליצה . הכל היה לצורך הצילומים. תודה גדולה
יש לי שאלה…. אני שמה לב שאין ממש הרבה נוזלים בבצק, זה לא ייצא קשה מדי?
יצא לך מעולה. חג שמח יונית