הכרובית הזאת לא תמימה כמו שהיא נראית, היא מטוגנת עד כדי פריכות רצינית, ואז נטבלת ברוטב שאני יכולה ללגום ממנו עוד ועוד מרוב שהוא טעים לי.
הוא פיקנטי, אסיאתי וביחד מתקבלת מנה של כרובית מטוגנת בציפוי ג׳ינגר ושום כל כך טעים.
אני נוהגת לעטוף את הכרובית בעלה חסה רענן ולאכול אותה ככה כמו רול טרי ונפלא.
בקערה עמוקה שמים את הקורנפלור, אבקת אפיה, אבקת סודה, מלח, כפית שמן שומשום, פלפל שחור, 3/4 כוס מים, 3/4 כוס קמח ומערבבים היטב.
מוסיפים את הכרובית ומצפים היטב בבלילה.
את הכרובית המצופה מפדרים ברבע כוס קמח ובשומשום.
במחבת מחממים מעט שמן, מטגנים את הג’ינג’ר, שום, צ’ילי, כפית שמן שומשום, סויה, ויניגר, סוכר (אופציונלי) וכוס מים.
מערבבים היטב ושהתערובת רותחת מוסיפים לתוכה כף קורנפלור מעורבבת בכף מים ומערבבים היטב.
מוסיפים את הבצל ירוק, מורידים לאש נמוכה ומבשלים עד שהרוטב מסמיך.
בינתיים מטגנים את הכרובית במחבת עם שמן חם עד שהיא שחומה (4-5 דק’) ומעבירים לנייר סופג.
מכניסים את הכרובית המטוגנת לתוך הרוטב.
מקשטים עם בצל ירוק ועוד שומשום שחור ומגישים מיד.
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >
בבלילה רק רבע כוס מים??
לא, הייתה טעות זה 3/4 כוס מים
נשמע מתכון מצוין!
האם אפשר לקבל אתהורסיה הקטוגנית שלו (מה במקום קורנפלור?)
זה לא מתכון קטוגני…
היי רותם,
לא מבשלים קודם את הכרובית במים ?
לא