שבוע אחרי שחגגתי את יום הולדתי ה-42 נודע לי שאני בהריון. הייתי בדיוק בעיצומה של דיאטת טבעונות קיצונית, וטיילתי להנאתי כשאני מרגישה רזה, סקסית ומשוחררת מתמיד ברחובות העיר. הרהרתי בשמחה במזלי הטוב בעודי מביטה בחמלה בחברתי ההריונית והשמנמנה שצעדה לידי בקושי רב.
לפתע, בלי שום הכנה מראש, נכנסתי לחנות הגבינות בבזל וביקשתי את הגבינה הכי חריפה שיש להם. התנפלתי על הגבינה בתשוקה חסרת מעצורים, ורק פרצופה הנדהם של חברתי גרם לי להפסיק לרגע את התקף הבליסה הקיצוני, ולבחון מחדש את המצב.
את בהריון קבעה ר. אני? נדהמתי, השתגעת? לא השתגעתי, פסקה המכשפה, ושעטה איתי מיד לבית המרקחת. נגררתי אחריה, ממלמלת בלאות, כי אני בעיצומה של תקופת הבלות. וכהוכחה לכך הוספתי את הטיעון המצוין שאפילו המחזור פסק בחודשים האחרונים. את הבדיקה ביצעתי לאחר כשבוע, ובעיקר בשביל חברתי, שלא הפסיקה לנדנד.
כשהבנתי את התוצאה התפצלתי לשניים. הנפש טיילה לה אי שם במרחבי הלא נודע, והגוף המשיך כאילו כלום. לא סיפרתי לאף אחד, אפילו לא לבעלי או לבנות, במשך כשלושה ימים. רציתי להפוך לאחת לפני שאני משתפת. קיוויתי שאם אתלכד אדע לקבל החלטה.
ימים שכאלו… שמחה אדירה, גאווה של אישה פוריה, התרגשות של התחלה חדשה, פחדים עצומים, לילות ללא שינה. מה לעזאזל אני חושבת לעצמי? ואיך אני בכלל מרשה לעצמי? אישה בגילי? זה לא הזמן קצת לנוח?
בלילות בשקט-בשקט שאף אחד לא שמע, מצאתי את עצמי לוחשת לעצמי: כבר עברת את ה-40, כבר התאבלת על זה שלא תלדי יותר – וויתרת. כבר הקשבת בעצב לגניקולוג הטיפש שלך, שאמר לך להעיף את הגלולות וגיחך כשהעזת לשאול.
אז מה עכשיו?
לאחר כמה ימים מייסרים הפור נפל – נתתי לעצמי להרגיש סוף סוף את מה שכל כך פחדתי ממנו: כן. אני מאושרת. אני מטורפת מאושר. יהיה לי תינוק קטן והוא כבר מאיר אותי מבפנים. מעולם לא הרגשתי כל כך שלמה.
כמובן עד שהוא נולד.. אבל על זה בפעם הבאה.
בינתיים, בעודי מרחפת מאושר, שתי בנות המומות עדיין חיכו לצהריים של אמא.
משתפת בשני מתכונים שכיכבו אצלנו אז ועדיין וטובים להרגעת המצפון והלב.
כולם אוהבים את “השרוף” של השניצל, את אותם חלקים קריספיים ושחומים בקצוות ובדיוק בגלל זה נוצר המתכון הזה. מתכון שכולו קצוות עסיסיים, שמתפוצצים בפה וילדים שצוהלים משמחה. מתכון מנצח.
את חזות העוף חותכים לקוביות קטנות בגודל של 2 ס”מ.
מכינים תערובת מהביצים, השום, מיץ הלימון והחרדל.
משרים את העוף בתערובת למשך 10 דק לפחות.
בינתיים מכינים את הפנקו בקערה שטוחה ומתבלים במלח ופלפל.
מוסיפים את העוף לתערובת הפנקו, ושמים לב שכל הריבועים הקטנטנים מכוסים היטב מכל הצדדים בפירורים.
כשהכדורים מוכנים, מכניסים אותם למחבת עם שמן עמוק בחום גבוה. השניצלים מוכנים ברגע שמגיעים להשחמה. יש לשים לב, כי הנתחים קטנים מאד ולכן זמן הבישול מהיר ביותר.
מניחים על נייר סופג, ומגישים לזאטוטים בהתרגשות לשולחן. מחוסל בדקות, תוך כדי ריבים עם ההורים.
טיפ היסטרי – אפשר להכין הכל מראש ובכמות גדולה, להניח בכלי מפלסטיק ולהקפיא. כאשר נשמעת אזעקת שניצל, יש להוציא אותם קפואים לגמרי ולהעביר אותם ישירות כמו שהם לשמן הרותח. התוצאה מדהימה ביותר. השניצלים יוצאים אפילו יותר קריספיים בגלל הבדלי הטמפרטורות שהם עוברים (כמובן גם נכון בהחלט לשניצלים בגודל רגיל).
קטגוריות: בשר, מתכוני עוף, מתכונים, מתכונים לארוחת ערב, מתכונים לארוחת צהריים, מתכונים לילדים, מתכונים קלים להכנה
תיוגים: מתכונים עם עוף, עוף לילדים
צילום :קרן אגם היפה והרזה
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >
הי רותם
לגבי הפופקורן שניצל.
האם אחרי שהוקפאו בקופסה … הם לא נידבקים אחד לשני בתור קפואים?
הילה הי, את כמובן חייבת נייר פרגמנט בין שכבה לשכבה וכך מוציאה כל פעם שכבה שלמה ישר למחבת. בהצלחה.
האם תהיה אותה תוצאה עם פירורי לחם ללא גלוטן?
בהחלט, בהצלחה
אורז מוששששש! החלפתי את אבקת הכורכום בשורש טרי.
יצא מעולה?
איזה כיף. בתאבון
היי רותם,
האם אפשר לעשות עם פרגית? זה במקרה מה שיש לי עכשיו
כן בטח