אתם כבר מכירים את החולשה שלי לממולאים. באופן עקרוני אני רואה חלל וממלאת אותו. משהו בעטיפה הזאת שמסתירה בתוכה סוד משגע אותי כליל.
כבר מילאתי כמעט הכל, אבל לא באופן הזה. לא בצורה המתוקה הזאת של פרוסות עדינות של קישואים חובקות קציצה מעודנת של אורז בשר וירק ונחות ברוטב לימוני מרענן. הפעם הקישוא הוא עטיפת צלופן מעודנת לקציצה שבתוכו.
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >
מדהימה עם נשמה ענקית מבשלת באהבה
תודה גדולה ריקי ושבת נהדרת
למה הכוונה רכז לימונים? קפוא?
אפשר לקנות בלוינסקי רוטב רימונים יותר סמיך וטעים מאלו שיש בסופר. עדיף לטעום לפני כי לפעמים הם מאד חמוצים ולא טעימים.
נראה מהמם! יש אולי גרסא בלי בשר?
תשמיטי את הבשר אפשר רק אורז עם ירוקים
אשמח לדעת אם איזה מכשיר את מקלפת ככה את הקישוא
עם קולפן