זוכרת את הביס הראשון שלי בסנדביץ׳ המשוגע הזה פריקסה.
זה היה אצל יונית צוקרמן, האהובה עלי כל כך. היא שאלה אותי אם אני אוהבת פריקסה ומיד פתחה לי סוג של לחמניה מטוגנת, חמימה ומילאה לי אותה בכל טוב. היא הגישה לי פריקסה מגרה במיוחד בציווי של ״לטרוף מיד״!
הוי הוי פריקסה, ארוחה שלמה בכריך, טעמים חריפים חמוצים בתוך לחמניה רכה כמו ענן מבפנים ובחוץ פריכה.
מאז טעמתי פריקסה בשוק בנתניה, אצל חברים טוניסאים אסליים, בשוק הכרמל ובכלל בכל הזדמנות שרק יש לי אני צוללת לתוך הדבר הרך הזה שעמוס במיני ירקות ודגים ביצים ורטבים יו כמה בא לי פריקסה עכשיו.
לכבוד חנוכה הכנתי לכם מתכון, הבצק הנפלא של יונית, השאר כיד הדמיון הטובה עלי.
מנפים את הקמח למעבד מזון עם וו לישה (אפשר גם הכל ביד) ומכניסים את כל שאר המרכיבים חוץ מהמים. לשים כדקה ואז מכניסים כוס וחצי של המים וממשיכים ללוש 4-5 דקות
מוסיפים את כוס המים הנותרת וממשיכים ללוש עוד 6-7 דקות עד שהבצק נפרד מדפנות הקערה (הוא לא במרקם חלק לא לדאוג)
מניחים בקערה משומנת עם מגבת מעל להתפחה ראשונה כשעה עד שמכפיל את נפחו
מוציאים את האוויר וממשיכים להתפחה שניה באותה הדרך.
מוציאים את האוויר וקורצים כדורים בגודל של כדור טניס. מניחים על קוביות של נייר אפיה ומכסים להתפחה שלישית ואחרונה.
בינתיים מכינים את כל המרכיבים בקערות קטנות לפי מספר הסועדים שלכם.
מכינים מחבת גדולה עם שמן לטיגון (איזה שאתם רגילים ואוהבים) בגובה של 4-5 ס״מ. מחממים לחום בינוני.
מניחים בשמן החם את הלחמניות עם נייר האפייה (זה הרבה יותר קל לשמור על הצורה שלהם ככה) ומטגנים בצד אחד עד שמשחים ואז בצד השני. מעבירים לנייר סופג.
פותחים את הלחמניות כמו פיתה לרוחבן ומתחילים להעמיס לפי מה שאוהבים אצלכם. יש קלאסיקה טריפולטאית אבל הטעם האישי שלכם יותר חשוב לי.
החוק היחיד שעל הפריקסה להיות ממש טרי וחמים אחרת זה הופך ללא טעים.
תכניסו קודם כל את סלט העמבה שלי, תפוחי אדמה, טונה או כל דג אחר שאתם אוהבים, חריף המון, לימונים כבושים וכמובן ביצה קשה עם חלמון נפלא.
הגישו את הסנדוויץ למי שאתם אוהבים עם מפית גדולה וחיוך של אהבה 🙂
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >
שלום רותם, האם השמן לא אמור להיות כמו בטיגון סופגניות? רק 5 ס”מ?
אפשר בהחלט
אין עליך!!!!!!!!!
האם לטגן את הנייר אפייה יחד עם ההלחמניות?!
כן ואחרי דקה שהלחמניה נופלת לתוך השמן, אפשר להסיר את הנייר אפייה