תמונה נפלאה של פאי רובאב הדליקה אותי באינסטה, בין הרובאב היו גם 3 תפוחים שלמים וזה הספיק לי.
בצק פריך, תפוחים שלמים קטנים ממולאים בקרם שקדים הפכו לפאי תפוחים ושקדים אבל כזה שבכל פרוסה יש המון תפוח אפוי, מעט בצק וקרם שקדים נפלא.
הפאי הזה מנוגד לכל פאי תפוחים שאי פעם הכנתי.
יש לי בבלוג טארט כזה,
וגם טארט כזה
וכמובן עוגת תפוחים בחושה כזאת
אבל אף פעם לא היה לי כזה כפרי, הכי לא משתדל, לא דקיק דקיק ולא צלוי פריך, פשוט כך, תפוחים שלמים אפויים על מצע של קרם שקדים. ואלוהים כמה שזה טעים.
זה כאילו אופים תפוח עם קינמון ומוסיפים לו קרם ומעט בצק.
וההגשה היא כל כך יפה, שכשהגשתי את זה בפעם הראשונה העיניים של אלו שעשו אצלי סדנה נפתחו לרווחה.
מתה על זה שזה יפה.
לכו לקנות תפוחים קטנים (חרמון נפלאים) אבל הכי טוב איזה סוג שאתם אוהבים ותכינו את פאי התפוחים והשקדים.
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >