עוגת תפוז סיני שאי אפשר להפסיק ליישר

מכירים את אלו שתמיד כשיראו אתכם איפשהוא וממש לא משנה איפה, אפילו במכולת השכונתית הם יביטו בכם במבט מופתע וישאלו את שאלת השאלות “מה את עושה כאן?”

באותם רגעים נדירים של השתוממות אני מנסה לעכל את השאלה, להבין אותה לעומק.

מה היא באמת מהותה, האם השופרסל הוותיק שבפינה הוא של אבא שלהם? האם לא ברור מה אני בדיוק עושה כשאני רוקדת במסיבה? האם המראה שלי קונה חלב מפתיע ברמה קיצונית? ועוד אי אלו השערות פחות חינניות.

האנשים הנדהמים הללו יכולים להפתיע אותך גם במסעדה, בארוחת ערב אצל חברים, או סתם באמצע ישיבה נעימה עם חברה בבית קפה. לעולם, תגיע השאלה עם מבט מתנשא, עיניים מתגלגלות ובעיקר, הרצון לתשובה מהירה.

וכאן אני נכנסת לפעולה.

רציניים וטובים ממני אמרו מזמן “יפה שתיקה לחכמים”  וגם “סייג לחכמה שתיקה” ואני מפנימה.

את כל הג’ינג’י הטמפרמנטי שלי אני דוחסת אי שם לקרביים ושותקת. מה זה שותקת, דממה.

אה, וגם מחייכת.

“אז מה את עושה כאן?” נשמעת בשנית השאלה ומתווסף אליה סוג של נשיפה צורמנית.

ואני? מחייכת ותכף מתפוצצת מצחוק, ממש תכף.

נזכרת בעוגת התפוזונים הסיניים המהממת שיש לי על השיש במטבח, וחושבת שהתשובה הכי טובה הייתה להגיד לה עכשיו ממש כאן באמצע המסיבה, רוצה פרוסת עוגה? היא ממש נהדרת. מתוקה במידה וגם יפה לתפארת. רוצה?

עוגת תפוזונים סיניים

את העוגה המקסימה הזאת ראיתי בספרה החדש של הבלוגרית אראן גויואגה-מנות קטנות פינוקים מתוקים. הספר מדהים, מומלץ ביותר ונטול גלוטן. פה נתתי וורסיה פשוטה יותר עם גלוטן. מי שירצה להכין בלי, ימיר את הקמח התופח לקמח דוחן, ובמקום שקדים טחונים ישתמש במשחת שקדים נטולת גלוטן.