אני מתה על מתכונים כאלו, סוג של עוגה או אלוהים יודע מה. מתוקה במידה עם מרכיב אקזוטי כמו עוגת קסאווה.
השורש הבריא ביותר עם טעם עדין שמשתדך לכל דבר עמילני במידה ומלא נוגדי חימצון וויטמינים.
קולפים מגררים מערבבים עם חלב קוקוס וסוכר ומניחים מעל תבנית עם מעט קרמל חרוך בתבנית.
את העוגה הזאת לא אופים. פשוט מאדים ואז הופכים ומתענגים.
היא עוגה ללא גלוטן ובאמת נדירה בטעמה.
קולפים את השורש עם סכין חדה, שימו לב שלא עם קולפן רק את הקליפה החיצונית, יש קליפה לבנה נוספת שצריך להוריד וזה קל
מגררים במגרדת את הקסאווה, סוחטים היטב בעזרת חיתול או מסננת
מערבבים בקערה עם הסוכר והחלב ומערבבים היטב
לוקחים תבנית ומכינים בה קרמל – שופכים את הסוכר ומחממים על הגז ללא ערבוב ידני עד שהוא מתקרמל וצבעו הופך ענברי עמוק. מצננים לחלוטין
מוסיפים את המסה של הקסאווה ומחליקים את החלק העליון
מכניסים את התבנית לסיר אידוי ל- 45 דקות.
מצננים
עוברים עם סכין חדה בשולי העוגה כדי לשחרר אותה והופכים אותה על גבי צלחת הגשה.
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >
לא מצאתי קסאווה את יכולה בבקשה לתת פרטים של חנויות שמוכרות באזור תל אביב או בקעת אונו ( קרית אונו גני תקווה אור יהודה וכו )
תודה מראש
בעיקר בדרום תל אביב, בכל מקום שיש פיליפינים או תאילנדים