לחלק מהחברות ילדות שלי היה על השיש במטבח כלי סגור ובתוכו עוגיות שלא הבנתי. הן היו כעורות, לא מדוייקות, לא מתוקות מספיק ובלי מילוי. בכלל לא הבנתי את הצורה הגמלונית שלהן ואת המבט המזוגג של החברות שלי שטבלו את המקל היבשושי הזה בתוך כוס התה או הקפה.
לא היו לי כאלו עוגיות בבית.
לקח לי שנים להבין, להעריך, לטבול אותן שוב ושוב בכוס תה מהביל או בכוס קפה של ארבע כדי להבין את הקסם שלהן.
עוגיות מרוקאיות חודרות לך לנשמה לאט לאט אבל אז מסרבות לפנות מקום.
משהו בעוגיות המרוקאיות גורם לסוג של התמכרות עדינה, אולי זו מתיקות מעודנת, אולי דווקא הפריכות היבשושית, אבל היום זו אחת העוגיות האהובות עלי.
בכלל, עד שהכנתי אותן בפעם הראשונה חשבתי שזה סיפור של סבתות מרוקאיות עתיקות ושלעולם לא אצליח להכין כאלו בדיוק.
ואז הפלא הזה שזה רק ערבוב בקערה, זילוף פשוט ו- 20 דקות בתנור.
בינגו, עוגיות מרוקאיות מושלמות!
גיליתי שאני אוהבת אותן יותר דקות מהמקוריות, המקלון החמוד והקטן עושה לי את זה הרבה יותר, הכמות מדוייקת לכוס קפה קטן והן אפילו יותר אלגנטיות להגשה.
טעם קוקוס ומיץ תפוזים גורמים לעוגיות המרוקאיות לניחוח נפלא והוניל מוסיף ניחוח מושלם.
אפשר לעשות איזה גודל שאתם אוהבים, אפשר להשתמש במקום בחמאה בנטורינה. אני אפילו הכנתי צורות שונות ומשגעות מהבצק הזה.
כדי לראות את כל השלבים של ההכנה, אנא הצטרפו אלי לסטורי באינסטגרם, ממש כיף שם.
מקציפים את החמאה והסוכר לקרם אחיד. מוסיפים את כל שאר המרכיבים ומערבבים ידנית או עם וו גיטרה במיקסר לבצק אחיד ורך. אם הוא לא רך מספיק יש להוסיף עוד מעט שמן.
מכניסים לשקית זילוף עם צנטר בינוני או גדול , תלוי בגודל העוגיות שאתם רוצים. מזליפים מהבצק על גבי תבנית לתנור עם נייר אפייה שורות ל 10 ס”מ בערך. שומרים על רווחים בין העוגיות כי הבצק תופח באפיה.
אופים בחום של 180 מעלות 20 דקות עד שהעוגיות משחימות מעט בצדדים.
מצנננים לחלוטין, אפשר לאחסן בכלי סגור מספר ימים.
קטגוריות: חגים, מתכונים, מתכונים ליום כיפור, מתכונים לילדים, מתכונים לפורים, עוגיות, עוגיות לכיפור, קינוחים
תיוגים: מתכונים לעוגיות, עוגיות לקפה
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >
הי רותם,
עוגיות נהדרות! לטובת אלו שלא אוהבים קוקוס מה במקום?
תודה, טובה.
היי טובה, ניתן להחליף בשומשום.
אצלנו בבית הליטאי שלי בראשון לציון, אמי למדה להכין את העוגיות האלה מהשכנה המרוקאית. במתכון היו גם קוקוס וגם שומשום. שקיות זילוף לא היו אצלנו אבל היה סכין מיוחד עם פתח ישר באמצע שהתחבר למכונת הבשר הידנית. כשהיו מסובבים את ידית המכונה הבצק היה יוצא בנחשים ישרים וארוכים, ואמי היתה חותכת אותם לגודל שנראה בדיוק כמו בתמונה של לימור. עוגיות נוסטלגיות מקסימות. תודה!
רותם את אלופה,הכנתי היום את העוגיות ויצאו מעולות!
כל המשפחה אהבה מאד!
תודה!?
איזה כיף לשמוע, תודה רבה 🙂