מתוך אדי התקופה, אני מדמיינת המון.
יושבת בבית וחולמת בהקיץ
חופים תכולים, איטלקים יפים, שמשיות, והמון חופש באוויר
על השולחן, עגבניות ממולאות, תוכנן מעודן, מתאים לחום.
בשר העגבניה העסיסי נצרב, ומתיקות של שמש איטלקית נמהלת בפירורי הלחם המתובלים והפריכים. בצד יש סלט רענן ויין לבן צונן ואני מאושרת.
נכון, אני לא באיטליה, פה בישראל, אבל בכל ביס מהיופי הזה אני שם וצוחקת בקול גדול
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >
איך טבעוני אם יש פרמז’ן?
מה אפשר לשים במקום?
נכון נכון, פשוט תורידי או תשתמשי בגבינה טבעונית
זה לא טבעוני 🙂 רק אומרת…
נכון , צודקת