אתמול הגעתי לפגישה ראשונה של מועדון קריאה.
שמתי לב שמאז הקורונה אני לא קוראת מספיק, ממש לא מספיק.
שמתי לב שחסרה לי קבוצת תמיכה, כזאת שתדבר איתי במקום על וירוסים על רומנים וסופרים, על ניואנסים של סופרים.
אז ארזתי לי 10 נשים נפלאות וקבענו להיפגש פעם בחודש כדי לקום טיפי מכל המצב הזה. כדי להרגיש שהכל בסדר ושהרוח תמיד מנצחת.
נפגשנו אצל הדס, שאירחה אותנו כמו שרק היא יודעת והגישה המון מטעמים, אחד מהם היה סלט ברוקולי טרי שהיה כל כך טעים. “זה פשוט סלט נפלא, אמרתי עם פה מלא”, “כן, זה שלך מהבלוג” היא ענתה בשוק.
“שלי?”
“אל תגידי שאת לא זוכרת?”
בחיפוש מעמיק בבלוג גיליתי את האוצר הזה חבוי בפוסט מלפני 8 שנים, עם המון סלטים אחרים, ביישן ומתחבא ובלי תמונה.
מיד הוצאתי לכם אותו לאור, הוא אחד הסלטים הכי טעימים שלי, פירורי ברוקולי טרי, ברוטב משגע, סלט שתאמצו מיד, סלט ברוקולי טרי.
ודרך אגב אל תבהלו מנוכחות המיונז, הוא הכרחי לטעמו הנפלא של הסלט ומתקזז יפה עם כמות הברוקולי הטרי, הבריא ודל הקלוריות
קוצצים את פרחי הברוקולי לקוביות קטנטנות או עם סכין או קוצץ ירקות או במעבד מזון בפולסטים . קולפים מהגבעולים את הקליפה הסיבית וקוצצים גם אותם
קולים את הצנוברים במחבת חמה כדקה עד שהם מזהיבים, מצננים
מערבבים את כל המרכיבים ביחד, מתבלים ומניחים לרבע שעה לפני ההגשה כדי שהטעמים יתחברו.
קטגוריות: דיאטה בלי להרגיש דיאטה, חלבי, מאפים וירקות, מתכונים, מתכונים בריאים, סלטים
תיוגים: מתכונים לבראנץ׳, מתכונים לקיץ
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >
האם יש תחליף למיונז? לטובת טבעוניים
יוגורט