קודם כל ולפני הכל, הזאטוט. כן, זה שיושב לי בדרך קבע על המותן ומרגיש כמו צלע נוספת (וממש לא חסרות לי צלעות)
בשקט מהול באיבה אני מסבירה לו בפעם המיליון שילדים בני שלוש הולכים על הרגלים. “רגלים, יש לך”? אני זועקת בחוסר שליטה, רק כדי לשמוע שוב את היללה היומית – “אני תינוקי עכשיו ולתינוקי אין רגלים”.
זה ברור לי שיום אחד, אם היום הזה יגיע, אלך לי חופשיה ברחובות העיר, ובלי שום עלוקת 12 קילו שיושבת עלי קבע, ארגיש נהדרת.
בינתיים? בלעדיו, תלוי על צווארי, אינני אני.
מה עוד? סליחה על השטחיות, ואת זה אספר בסודי סודות מפוקפקים. האיפון שלי.
כן, בדיוק כך.
מהם חיי ללא אותו מכשיר מחורבן שגומר לי את ההווה ומשאיר תיעוד מפוקפק של עבר.
כשאני יוצאת מהבית, עם המשקולת על המותן, הדבר הראשון שאני מחפשת בידי החופשית הוא אותו מכשיר ארור. כשהוא נמצא בתיק הענקי שתלוי על הצד החופשי של גופי אני משחררת אנחה קטנה של עונג. תוך כדי נדנוד הזאטוט אוכל להתעדכן, לעדכן, לבדוק מה מצב הלייקים ולדעת שיש חיים, גם אם וירטואליים מחוצה לפארק השעשועים.
מה עכשיו? החברות שלי. לגמרי.
אותה קבוצה נפלאה של בנות שאני חולה עליהן. לא מצליחה לראות את חיי ללא הדיוק הזה של חבורה נהדרת במיוחד שבניתי לי בעמל רב. הן מוכשרות, עמוקות ובעיקר שואגות עלי בטלפון כשאני מנדנדת את הזאטוט בגינה. ” נראה לך שבגילנו, אנו צריכות לשמוע צווחות של קטנטנים בגינה?” הן מוחות ומנתקות. חברות.
עוד? בבקשה.
ביסלי בצל. כן. ככה. סוד כמוס.
בלוגרית אוכל שמלהטת במטבח, נכנסת בחשאי לסופר כדי לרכוש עוד מההתמכרות הזאת. ” מתוקי בא לך שוקולד?” אני מצקצקת לעבר הזאטוט. קרמבו? סוכריה? מה?? רק תגיד כן, ותוך שניה אחליק את השקית הצהובה הזאת לתיקי הענק ואכרסם לי בנחת עיגולים מדהימים וקריספיים. אף אחד לא ידע, מבטיחה, זה סוד רק שלי ושלך.
לסיום? אקנה רויון. אותה קופסת קרטון כחלחלה ובה נוזל חמצמץ. מוזרה לא?
אולי האישה היחידה ששותה רויון לשכרה. בבית יש קבוע במקרר.
לאחת יהיה בקבוק שמפניה מצונן ולי? מהנוזל הנפלא הזה. בתוספת של ביסלי בצל? תענוג צרוף ששמור למבינים. קולטים?
והאם אשחרר אתכם בלי מתכון? לא יקרה.
קבלו את הפנקייקים הכי, אבל הכי מדהימים לשבת בבוקר. עם רויון כמובן, מה חשבתם?
נשיקות חברים.
מתכון שקיבלתי מחברתי האמריקאית והמבינה, אייוי.
כבר 20 שנה שהפנקייקים הללו מוכיחים שוב ושוב שהם מבית טוב ואפשר לסמוך עליהם לגמרי.
מערבבים ביחד את כל המרכיבים אבל לא יותר מידי. התערובת אמורה להיות מעט גושית. עדיף להכניס אותה למקרר לשעה לפני הטיגון.
למחבת חמה מאד עם מעט חמאה יוצקים מעט (כחצי מצקת) מהתערובת ומחכים עד שנוצרים בועות. זה הזמן להפוך לעוד 2 דקות.
מגישים חם, עם המון מייפל, פירות חתוכים וקצפת.
קטגוריות: חלבי, מתכונים, מתכונים לילדים, מתכונים קלים להכנה, קינוחים
תיוגים: מתכונים לארוחת בוקר, מתכונים לקיץ
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >
במה ניתן להחליף את הריוויון? יוגורט? לבן?
כן, יוגורט או לבן יתנו טעם דומה, אבל הכי טעים עם הרוויון. בהצלחה
האם חברתך האמריקאית יודעת מה התחליף לרויון בארה”ב?
buttermilk בהצלחה
במה ניתן להחליף את הריוויון? יוגורט? לבן?
כן, יוגורט או לבן יתנו טעם דומה, אבל הכי טעים עם הרוויון. בהצלחה
האם חברתך האמריקאית יודעת מה התחליף לרויון בארה”ב?
buttermilk בהצלחה
מה הכוונה ״רוויון קטן״? יש קרטון חצי ליטר… אם הכוונה לפחות… אז בערך כמה זה בכוסות?
חצי