זכרונות מסבתא חנום,
מטבח קטן, פורמייקה כתומה, ערמות של ירק קצוץ וריח של ריבה באוויר.
לכל עונה בשנה הייתה ריבה, לעיתים היא הייתה סמיכה ולעיתים עדינה, לעיתים חתיכות הפרי או הירק היו קטנים ולעיתים קוביות גדולות יותר.
לדלעת היה מקום של כבוד.
בתמונה שמתי גם את ריבת החבושים שהמתכון שלה ממש כאן
היא קראה לריבה ממתקים, וקוביית ממתק דלעת הוגשה ברוטב שקוף ומבושם לצד כוס תה מהבילה.
את ממתק הדלעת אני מגישה בקערת זכוכית ואין מאושרת ממני כשאני טועמת קובייה כזאת כתמתמה ומתוקה.
ממתק דלעת נפלא לסוף הצום לצד התה או סתם כמנה אחרונה.
בסיר עמוק מכניסים את הדלעת ואת כל שאר המרכיבים חוץ ממי הורדים
מביאים לרתיחה ואז מורידים לאש קטנה ומבשלים כ 40 דקות עד שהדלעת נעשית שקופה ומבריקה מבלי לאבד את צורתה.
מוסיפים את מי הוורדים וממשיכים לבשל עוד כרבע שעה עד שקוביות הדלעת בגוון עמוק.
קטגוריות: אוכל פרסי, חגים, מתכונים לארוחה מפסקת, מתכונים ליום כיפור, מתכונים לראש השנה, ריבות וממרחים
תיוגים: מאכל פרסי, מתכונים עם דלעת, מתכונים פרסיים, ריבה
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >
תודה, חג שמח.
בסיר מכוסה או לא?
סיר לא מכוסה