באמת שלא התכוונתי לתת את המתכון הזה היום, הוא פשוט קרה לבד.
קמתי בבוקר, המחשבות היו, נו , לא מי יודע מה.
ניסיתי לגרש אותן
שמתי מוסיקה,
הלכתי איתן יד ביד הכי רחוק שיש, ונבהלתי.
בסוף הכנתי לי כוס קפה של בוקר
והשאר קרה לבד.
הבצק הוכן, תפח,
ובתוכו הכנסתי, המון המון שוקולד.
כן, ככה פשוט, לחמניות ממולאות שוקולד
כי לפעמים, רק בצק או פחמימה טובה בלווי השחום הנפלא הזה, עושים את העבודה.
לקחתי לי לחמניה, סידרתי בצלחת יפה, ואכלתי.
ככה, בשקט ששמור לפחמימות ריקות אבל נפלאות
ומה אגיד לכם, המחשבות מזמן הלכו לראש אחר.
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >
שלום ןתודה כל המתכון- יצא ממש מוצלח!
רציתי לשאול אם אעשה עם קמח כוסמין אמור ליהיות אותם כמויות או משן שונה? בנוזלים ?
כוסמין לבן או 80%?
כן, צריך יותר נוזלים