רק המילה דושפרה גורמת לי להתרגשות!
אותו מרק בוכרי נפלא שאני נוסעת עבורו עד למסעדת חנן מרגילן לפחות פעם בשבוע יהיה אצלי על הגז, ובקלות.
הידיעה כי ביום חורפי כשזה אדע להכין מרק צלול, עז טעם, בתוכו מונחים המוני כיסונים קטנטנים נהדרים, משמחת אותי מאד. אין דבר מנחם, משמח, ומועיל ביום כזה חוץ מהכף הזאת שמלאה בנוזל המהביל ובתוכה שני כיסונים ממולאים מתפוצצים מטעמים חלומיים.
ואז פגשתי את דורה היפה.
אישה מרשימה, כזאת שמחזיקה את כל משפחתה והיא בשלנית בחסד. איזה דיוק בתנועות, איזה יופי של יד , רגועה, משוחררת וזריזה. דורה עלתה עם כל משפחתה מאוזבקיסטן בשנת 91. הם הגיעו לרמלה אבל היה להם קושי אדיר להשתלב. הם זכרו את הבית הגדול שהשאירו אחריהם, עם התרנגולת ועצי הפרי הרבים. עם הירקות הנפלאים שגידלו בגינתם והטעמים של השוק בקרגנה, עיר הולדתם. הם חזרו למולדת האהובה רק כדי לגלות שהם חשודים כישראלים והמצב מסוכן להם. דורה מספרת כי היו שמועות שהולכים לחטוף מישהו מבני משפחתה והיא החליטה ביחד עם בעלה שהיה זמר גדול לחזור שוב לישראל. כיום הם גרים ברמלה, השוק הרמלאי מהווה נחמה מסויימת אך עדין ניתן לראות כמה שהיא מתגעגעת למדינתה. הבישולים המסורתיים, כך היא מעידה, מקלים על העצב של כל מה שהשאירה מאחור.
דורה הכינה מנות נפלאות שאתן אותן במהרה אבל קודם כל הדושפרה, שמבחינתי הוא המלך של הבישול הבוכרי.
המרק הזה הממכר. הכי כיף שאת הכיסונים אפשר להקפיא, ואז ברגע שמתחילה סערה חורפית חביבה מכינים את הציר ומקפיצים לתוכו את הכיסונים הקפואים ותוך כמה דקות יש לכם מרק לתפארת.
בסיר גדול ורחב מניחים את העצמות והבשר ומשחימים אותם היטב מכל הצדדים, כך המרק יהיה בצבע עמוק יותר. מוסיפים את כל המרכיבים הנוספים ומוסיפים מים עד שמכסים לגמרי את כל הירקות והבשר. מרתיחים, מקפים את הקצף היטב ומורידים לאש קטנה. מבשלים כשלוש שעות, כדי לקבל ציר בעל טעם עז.
מסננים את המרק , עם הבשר אפשר להכין המון דברים , הוא נפלא אבל למרק הזה נשתמש בציר צלול. מוסיפים מלח לפי טעמכם.
בינתיים מכינים את הכיסנים
מערבבים את הקמח עם הביצים והמלח. מתחילים להוסיף מים תוך כדי לישה עד שמגיעים לבצק שהטקסטורה שלו קשה למגע. לעיתים תצטרכו יותר מים ולעיתים קצת פחות, תלוי במזג האויר ובלחות.
מניחים לבצק לנוח מכוסה לחלוטין כחצי שעה ובינתיים מכינים את המילוי
למילוי
מערבבים את שני סוגי הבשרים, מתבלים היטב במלח ופלפל.
כשהבצק מוכן, חותכים אותו לשני כדורים ומתחילים לרדד. דורה רידדה עם מקל של מטאטא מה שהיה מאד פוטוגני אבל לא ישים לכל אחד. אני לקחתי מערוך רגיל, בזקתי קמח על המשטח ורידדתי את העיגול הכי דק שיכולתי. הבצק נוח לעבודה. למי שיש מכונת פסטה זה הזמן להשתמש בה ולרדד בה את הבצק.
אני לקחתי מערוך רגיל, בזקתי קמח על המשטח ורידדתי את העיגול הכי דק שיכולתי. הבצק נוח לעבודה. למי שיש מכונת פסטה זה הזמן להשתמש בה ולרדד בה את הבצק.
כשהבצק מרודד מספיק יש לחתוך אותו לקוביות שוות של שני סנטימטר על שני סנטימטר. לא חייבים אבל זה נורא יפה שכל הכיסונים יוצאים באותו הגודל. דורה ממש מקפלת את הבצק כמו אקורדיון וחותכת את הקוביות באופן סימטרי.
בתוך כל קוביה מניחים כחצי כפית מילוי
ומיד מקפלים את ריבוע הבצק כך שיוצא מלבן.
מהדקים היטב אך לא את הקצוות. אחר כך לוקחים את שני קצוות המלבן ומקפלים אותן אחת על גבי השניה ומהדקים היטב.
יוצאת צורה עם שני אוזנים של הבצק.
זוהי הדרך המסורתית אבל למי שהצורה לא הכי חשובה אלא הטעם, אפשר להדק למשולש ובדרך הכי פשוטה לקפל אותן לסוג של כובע קטן.
הרכבה
1. לתוך קערה עם המרק המסונן יש להכניס לפחות 10 כיסונים אותם בישלנו בסיר עם מים ומלח כ 4 – 5 דקות עד שצפו על פני המים.
2. באופן מסורתי מוסיפים המון כוסברה קצוצה, למי שאוהב אני ממש ממליצה.
3. ואז טועמים ומשתגעים, פשוט משתגעים מכמה שזה טעים.
קטגוריות: ארוחה בסיר אחד, להפיל את האורחים, מרקים, מתכונים, מתכונים לארוחת ערב
תיוגים: אוכל בוכרי, כיסוני בשר במרק, מרק, מרק דושפרה, מרק חורפי, מרק לחורף, מרקים לחורף, מתכונים חורפיים, מתכונים לחורף, מתכונים לשבת חורפית
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >
נהדר.אין ספק שאני אכין זאת בזמן הקרוב.
איזה כיף
הכנתי אתמול את הכיסונים, מחר אכין את המרק.
איזה כיף היה לי! לקחו שלושה נסיונות לקלוט את הקיפול ואחר כך יצאו פוטוגניים בטירוף. ובטוחה שהם טעימים כמו שהם יפים, אחזור לדווח.
שני דברים קטנים-
1. כתוב במצרכים של המילוי בצל מגורר, ובהכנה הוא לא מוזכר. הנחתי שמערבבים אותו פשוט עם המילוי. נכון?
2. את בטוחה שהגודל המומלץ לריבועים הוא 2 על 2? זה פצפון ממש. אני עשיתי בערך 5 על 5 ויצא דומה לתמונה.
שקד ממש שימחת אותי, הכיסונים יכולים להיות כמובן חמש על חמש ועדין יוצאים יפייפיים. את הבצל המגורר מכניסים באמת לתוך המילוי. אשמח אם תעלה תמונה , מתה לראות איך יצא. בתאבון וחג שמח
הקפאתי את הדושפרה ובם נדבקו יש לך אולי רעיון איך להקפיא אותם?
חייבים לשים בין שכבה לשכבה נייר אפייה ושיהיו רווחים ביניהם.
למרק צריך להוסיף תבלינים?
רק מה שכתוב
רותם זה נראה מעולה!
יש לך רעיונות איך לנצל את הבשר שבושל בציר?
אורז חום
היי רותם, למרות שאיני חסידה של גדולה מרקים, אני חייבת לומר שזה אחד המאכלים הטעימים, מנחמים ואיכותיים שאכלתי; תודה!
שאלה לי אלייך- האם אפשר להכין כמות גדולה יותר של הפילמני שיהיה לפעם הבאה שאני מכינה דושפרה?
תודה מראש על מענה ויום מקסים,
עמית.
איזה יופי, וכן אפשר!!!
הי רותם, באיזה שלב אפשר להקפיא את הכיסונים?
אפשר אחרי שהם מוכנים, לפני שהם מבושלים