איזה אושר היה לפתוח אחרי הבית ספר את דלת המקרר ולמצא בה קערות זכוכית ובהן ג’לי קריר. הלהיט היה בטעם תות, אבל גם המשמש הכתום היה אהוב.
לפעמים אמא פנקה במעט קצפת מעל אבל לא היה צורך ממשי. משהו במרקם הזה , ברגע שהכפית נוגעת בשקיפות הזו, היה קסום.
מתברר שהקסם לא פג.
גם היום, שהגשתי לאורחים את עוגת הג’לי, זאת שעמוסה בפירות יער טריים, היא גנבה את ההצגה.
כולם הפכו לילדים ברגע,
“את הג’לי, את הג’לי, תעבירו את הג’לי”
היו המון קינוחים אבל קיץ ישראלי, וזכרונות ילדות עשו את שלהם.
ובחיי שזה עדיין טעים לי.
אז הכנתי בטעמי משמש עם משמשים טריים, עם פרוסות אפרסק, עם המון פירות יער ושידכתי להם עשבי תבלין שהוסיפו ניחוחות משכרים, באחד בזיליקום, גרניום נענע ועוד.
תתפרעו, זו התקופה, תוסיפו פירות שאתם אוהבים, יש גרסה טבעונית עם אגר אגר, תשתמשו בנקטרים טבעיים שאתם אוהבים , מיצי פרי משובחים טריים ותבניות מדליקות.
מבטיחה לכם הצגה
קטגוריות: חגים, מתכונים, מתכונים טבעוניים, מתכונים לילדים, מתכונים קלים להכנה, עוגות, עוגת פירות, קינוחים טבעוניים
תיוגים: מתכון עם תותים, מתכונים טבעוניים לחג, מתכונים עם משמשים
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >
תודה רבה. אכן מחזיר לילדות…
אשמח להבהרה לגבי מיץ פרי.
תודה רבה
מיץ טרי שסוחטים.
מדוע הג׳לטין לא התקרש אחרי 7 שעות במקרר?
משהו בג’לי היה לא בסדר, כנראה לא טרי
מאיפה משיגים צבע מאכל טבעי
יש בחנויות אפייה