רוסטביף פיקנייה

זה נשמע נורא רציני להגיד רוסטביף, אנגלי כזה מאופק.
מנה שדורשת צלחת פורצלן, פריסה איטית של מלצר מפונפן וחרדל.
אבל בעצם? רוסטביף זהו בסך הכל נתח בשר שלם צלוי. זה כל הסיפור.
המון אנשים מפחדים מהצליה, פוחדים שיתייבש, שיהיה אדום מוגזם, שישרף.
אז הנה אני כאן, עם כל הטיפים שיצא לכם נפלא, ורדרד במידה.

והנתח לרוסטביף, מה איתו?
הוי לזה בדיוק אני מחכה.
הפעם הולכים על זול והכי טעים.
נתח שנקרא פיקנייה (מספר 15) או צ׳אך, מכירים?
זהו נתח פחות פופולרי בארץ כי הרוב אוהבים פילה ואנטריקוט ואילו הוא שטעמו עמוק ובשרי נשכח.
אז היום הוא חוזר אצלי למרכז הבמה.
הנתח מגיע עם שכבת שומן עליונה ואל לכם להסירה. היא שתתן לנתח עסיסיות קראנץ וטעם נוספים.

את הנתח רוסטביף מתבלים כהלכה, לפי טעמכם כמובן, ומכניסים אותו כמו שהוא לתנור ואז הקסם קורה.
כשמוציאים נותנים לו לנוח, להתקרר, לפחות רבע שעה כדי לאגור את המיצים בתוכו.
ואז פורסים, תמיד בניגוד לסיבים. דק או עבה? איך שאתם אוהבים. כמה שומים בצד ותפוחי אדמה צלויים כמובן סלט רענן והארוחה שלכם מושלמת.

יאללה רוצו לקצב שלכם לקנות פיקנייה ותבקשו את הנתח בערך בגודל של קילו וחצי ושיהיה מיושן כמו שצריך, זאת התחלה נאה לארוחה טובה.
אתם כמובן יכולים לתבל כמו שאתם רוצים (שום דבש וחומץ, או סתם עם חרדל ודבש) אבל אני עכשיו בטרנד ים תיכוני אז נותנת לכם את תערובת התיבול שלי והיא מומלצת.

רוסטביף