אין ספק בכלל שהטעם האהוב עלי הוא החמצמץ, לא סתם חמוץ אלא כזה שמאוזן, שמתחלק בגרון אבל משאיר אחריו את אופיו האמיתי, ברמיזה.
יש לי המון מתכונים עם לימון, גרידת לימון, לימון פרסי, ליים, ועוד אבל הכי הכי, זה החמצמצות שמגיעה מהיוגורט. אולי זה מגיע מהשורשים הפרסיים, אולי מהחיים, אבל כמעט לכל דבר אני משדכת חמיצות ואם אפשר גם יוגורט צונן.
הפעם היוגורט הוא חם, והוא משודך לקישואים קטנטנים בלאדי שמצאתי אתמול אצל הירקן שלי ענאן. בכלל ענאן הוא אי של שפיות בכל המצב הנוראי במדינה שלנו, דרך במיה קטנטנה או קישואי בלדי שהוא מביא לי מהכפר שלו (בקע אל גרבייה) הוא מייצר לי תקווה. אין מישהו שאני סומכת עליו יותר ומתחברת לטעמים שלו. בכלל ענאן שווה פוסט בפני עצמו.
אתמול שהוא הגיש לי בהתלהבות את הקישואים הקטננטים והנפלאים האלו מיד ידעתי שאמלא אותם. בלי בשר רק עם מעט אורז והמון ירק וכמובן הבפנוכו של הקישוא שהוצאתי.
יוגורט עיזים שהוא מביא לי היה השידוך הכי הגיוני לי וכך נולדה לה מנה.
בכלל, שתדעו שמרק חם של יוגורט הוא אחד הדברים הטעימים. בספר הפרסי יש לי מרק יוגורט נפלא, מבטיחה לכם מתכון, רק שיגיע כבר הגשם בבקשה.
בינתיים מתכון לקישואים ממולאים ברוטב יוגורט חם.
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >
לא מצאתי ב Highlights את הוידאו להכנת קישורים ממולאים.
תודה!!
העלתי עכשיו, סליחה