קובה חמוסטה משכונת התקווה

קובה חמוסטה משכונת התקווה

קובה חמוסטה משכונת התקווה

כשנשאלתי אם אני רוצה לפגוש את שני ירושלמי נזכרתי בימי שישי בניו יורק. השבת יורדת ואיתה הגעגועים למשפחה גדולה ולתבשילים של אמא. סוג של בדידות שקשה לתאר.

ואת כל הבדידות הזאת לקחה משפחה אחת, מיוחדת במינה, וזרקה אותה רחוק.

לאחר שהבחינו בגעגוע, אימצו אותנו בזריזות ופסקו כי את ארוחות השישי נעביר מעכשיו ביחד. כל יום שישי דהרנו לביתם וטעמנו מאכלים עיראקיים נדירים. אכלנו והתחממנו מבפנים. אכלנו והרגשנו חלק ממשפחה שהיא כולה כוח וקסם. שמענו את הקידוש של האבא ורצינו בדיוק ככה. ולמעשה זאת המשפחה שעיצבה אותנו ולימדה אותנו על עוצמה וגם על הכוח באותם התבשילים שמוגשים לשולחן שבוע לאחר שבוע באותו הדיוק והטעם.

לכן לא התפלאתי כמה היה לי כיף עם שני. בחורה מלאת שמחת חיים שהאוכל הוא בסיס איתן בנשמתה והמשפחה היא הכוח והעוצמה שלה. ישבנו לקשקש בתוך המסעדה הססגונית בשכונת התקווה והתרגשתי. הדיבור, המקום, האוכל, הכל זעק אותנטיות ודיוק. סירים ענקיים, מהבילים, מלאים בכופתאות ממולאות ובמרקים חמצמצים, מתוקים ובצבעים שונים. ומעל הכל שני. צוחקת, מלמדת אותי מה טעים בחמין, רצה לקצב שליד ומביאה לי חתיכות בשר שלעולם לא ראיתי ומסבירה לי על טעמים חדשים. בדרך היא מלטפת את הבעל שעומד לידה בסקרנות ושולחת הוראות ברורות לצוות.

"איך עזבת את הילדים לחודש?" אני שואלת אותה מהמקום הפחדני שלי, ועל כך היא עונה לי בצחוק, "עזבתי, כי רציתי לחוות, לדעת, לפגוש. כי הבנתי שיש יותר ואסור לי לפספס כזאת הזדמנות". "והיה שווה?" אני מקשה. "שווה?  הלוואי ויקראו לי שוב, והפעם לחודשיים. היה מדהים, מדהים, את שומעת?"

וכמובן שטעמתי מהכל ובעיקר השתוללתי ממרק קובה אחד. כופתאות סולת עדינות ממולאות. שוחות ברוטב צהבהב חמצמץ ומלא בירק ובריאות. קובה חמוסטה, פשוט נפלא ומושלם לימים הקרירים.

ומתכון? ברור שיש, עם כל הסודות הקטנים. פשוט לקחת ביס ולהתעלף מהטעם.

קובה חמוסטה – כופתאות של עדינות וטעם

לקנות

למרק

בצל קצוץ דק

4 שיני שום כתושות

2 חבילות עלי מנגולד שטופים וקצוצים דק

חבילה גדולה של בצל ירוק קצוצה דק

ליטר ציר עוף

כפית גדושה כורכום

מיץ מלימון וחצי (או יותר, או פחות, תלוי בטעמכם האישי)

4 לימונים מיובשים פרסים (אפשר לקנות בלוינסקי ותמיד תעדיפו את הבהירים על השחורים)

חבילת עלי סלרי קצוצים דק

מלח ופלפל שחור גרוס לפי הטעם

לכופתאות

כוס גרישה – שזה למעשה בורגול טחון דק (לקנות בכל סופר)

2 כוסות סולת

מים

כפית מלח

למילוי

חצי קילו בשר בקר טחון

בצל שלם קצוץ

4 שיני שום

מלח ופלפל לפי טעמכם

הכנת קובה חמוסטה

למרק – בסיר עמוק מטגנים במעט שמן זית כעשר דקות את הבצל, השום, עלי המנגולד והבצל הירוק. מוסיפים את ציר העוף, מעט מים רותחים כורכום לימון ופלפל ומביאים לרתיחה.

מבשלים על אש קטנה כ-30 דקות ומתבלים במלח לפי הטעם.

בינתיים מכינים את הקובות – משרים את הגרישה כ-10 דקות במים חמימים ומסננים היטב. מוסיפים את הגרישה לסולת ומתבלים במלח. מתחילים להוסיף מים בעדינות עד לקבלת בצק רק. אין כאן כמויות מדויקות. לא שני ולא אני יכולות לזהות את הרגע בו צריך להפסיק להוסיף מים. הבצק אמור להיות רך אך לא נוזלי. אם יצא לכם נוזלי מדי פשוט הכניסו לשעה למקרר והבורגול יספוג את יתרת הנוזלים.

למילוי – מטגנים במעט שמן זית את הבשר עם השום והבצל. מתבלים במלח ופלפל ומניחים לתערובת להתקרר לגמרי.

בידיים רטובות לגמרי יוצרים עיגולים דקים (עד כמה שאתם יכולים) בקוטר של מרכז כף היד. מערימים כפית מלאה מתערובת הבשר ומקפלים על התערובת את קצוות העיגול כך שיוצרים כדור ממולא. מכניסים למרק את הקובות ואת עלי הסלרי הקצוצים לעוד רבע שעה של בישול.

מגישים חם ומרגישים את הלב עליז!

מגישים חם ומרגישים את הלב עליז!

Print Friendly, PDF & Email
Spread the love


פוסטים קשורים


7
כתוב תגובה

avatar
4 Comment threads
3 Thread replies
0 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
4 Comment authors
שיריחגיתרותם ליברזוןארץ Recent comment authors
  Subscribe  
newest oldest most voted
Notify of
ארץ
Guest
ארץ

תודה על המתכון המוצלח. מומלץ בחום

רותם ליברזון
Guest
רותם ליברזון

תודה ובתאבון

חגית
Guest
חגית

תודה רבה! נראה מקסים! למה עדיף לימון פרסי בהיר על פני כהה? תודה רבה!

רותם ליברזון
Guest
רותם ליברזון

לעיתים הלימון הכהה פשוט נצבע ולכן אני מעדיפה את הבהיר. בתאבון

שירי
Guest
שירי

תודה מותק. זה המרק האהוב עלי בעולם- אבל אך פעם לא העזתי להכין הקובות. אנסה
ללא בהרט?

רותם ליברזון
Guest
רותם ליברזון

קדימה, מחכה לתמונות

trackback

[…] מתכון נוסף […]


הרשמו למתכונים

שלח
close-link