קובה בורגול כזה עוד לא אכלתם!
איך אני יודעת? כי זה המתכון של הדודה הירושלמית שלי שלמדה אותו מהשכנה הכורדית שלה
וזה מה שהיינו אוכלים כשבאנו להתארח אצלה בירושלים כל שנה בסתיו.
הקרירות הירושלמית עם הקובות הפריכות האלו היו הקדמה לחורף ואני התרגשתי במיוחד.
את הקובה בוצעים באמצע טובלים בטחינה ומשפריצים לימון טרי – ואוו, איזה אושר.
שוטפים את הג’רישה במי ברז, מסננים, מוסיפים מעט מים ומניחים בצד לשעה עד שלתערובת מרקם בצקי דביק.
במחבת עם שמן זית מטגנים את הבצלים היטב עד להשחמה.
מוסיפים את הבשר הטחון ואת התבלינים ובעזרת כף עץ מפרקים את הבשר עד שהוא מפורר היטב ואין נוזלים במחבת. מצננים.
מוסיפים לתערובת הג’רישה קמח, פירורי לחם, רסק עגבניות, שמן, מעט מלח, כפית פלפל, כפית כורכום וכפית כמון ולשים למרקם של בצק.
צרים כדורים בגודל כדור פינג פונג.
מרטיבים את היד, מועכים ומשטחים כל כדור בעזרת כף יד שמאל ואצבע יד ימין.
טומנים מעט מתערובת הבשר בכל כדור, סוגרים ומהדקים היטב ויוצרים צורה מאורכת.
מניחים את הקובות במגש, מכסים בניילון נצמד ומקפיאים לפחות לשעה ועד ללילה.
מטגנים את הקובה בשמן חם מאד בגובה של כאצבע מעל גובה הקובה עד להשחמה קלה כ 2-3 דקות.
מגישים חם או בטמפרטורת החדר לצד טחינה וחריף ופלחי לימון.
View this post on Instagram
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >
נשמע מעולה, אפשר לאפות במקום טיגון?
כן.
נשמע מעולה, אפשר לאפות במקום לטגן בשמן עמוק?
כן.
שלום, אם מקפיאים לשמירה לעתיד במקפיא, האם צריך להפשיר את הקובה או לטגן ישר מהמקפיא? תודה
לטגן ישר מהמקפיא.