מקלובה פרסית – אורז עם פרגיות

בערב הקראתי לבעלי את המייל החדש שקיבלנו מהגן. ניסיתי להישמע רגועה ושלווה. איזה קטע, חוגגים את יום המשפחה השבוע, הודעתי. הם מבקשים שנבוא בבגדים נוחים לפעילות משפחתית של גיבוש ואהבה. הבעל הביט בי בעיניים חלולות, שהעידו על נתק אדיר בין מה שאמרתי לו כרגע ובין מה שהוא קלט. לכן חזרתי שוב על המשפט, רק כדי להבין שהמבט בעיניים התחלף בסוג של תימהון. בדיוק שמעתי הבוקר שמדברים על יום האהבה, והוא רק בעוד שבוע, הוסיף בבהלה. ומתי הפך יום האם ליום המשפחה? מסתבר שמזמן, עניתי, ורצתי לחפש את נעלי הספורט שקברתי בארון לפני 5 שנים.

כשנרגעתי, הצלחתי לקרוא שוב את המייל, והבנתי כי למפגש צריך להביא תמונה משפחתית וכדורי שוקולד. שטויות, החלטתי להקליל, ופניתי למגירת התמונות רק כדי לגלות שאין שם אף תמונה אחת שבה אנחנו מופיעים יחד. לא יכול להיות, נדהמתי. והחלטתי לארגן את כולנו לצילום משפחתי משותף. אז החלטתי.

כמובן שביום המיועד הופענו למסיבה עם זאטוט אחד צוהל ומטונף, לאחר שאכל בדרך חצי מכמות כדורי השוקולד שהכנו, ועם 3 תמונות שונות, שהגדירו יחד מחדש את מושג המשפחה. באחת רואים רק את הזאטוט בן החודשיים מיילל בזרועות אביו, בשנייה אני מביטה בריכוז למרחקים, ובאחרונה הבנות רבות על כובע. מה זה משנה, אמרתי לבעל הממורמר, העיקר שהמתוקי יודע שכולנו שייכים אליו.

במסיבה, לאחר שקיפצתי ורקדתי עם חישוקים וכדורים  על רקע שירי ילדות מוכרים, הסתכלתי סביב. למרות שחלק מהילדים מיררו בבכי כמו בכל מסיבה בגן, ולמרות שרוב ההורים נראו מרוטים ועייפים, עדיין היה משהו חינני ותמים בהתכנסות הזאת. בתקופה שמושג המשפחה מקבל גוונים כל כך שונים ומיוחדים, והחיים כל כך דינמיים ומהירים, היה משהו מרגש  בחגיגה פשוטה של קשר ואהבה. כי בעצם, כל הסיפור, הוא על מרווח נשימה והבנה של מה באמת חשוב ואמתי בחיינו. דרך הקטנטנים האלו, התמימים, הנקיים והמדויקים, אני לומדת על החיים. על מה שנכון ועיקרי ועל מה שתפל ומיותר. ולחגוג את הקשר הבסיסי ביותר נראה לי כמו המסיבה הכי טובה בעיר.

בדרך הביתה, הבנתי, שיום המשפחה הוא בעצם יום האהבה, ולא פלא שהימים האלה צמודים כל כך. אז מהר צלצלתי להורים האהובים וגם לחברה טובה והזמנתי את כולם לארוחה. חיפשתי מנה אחת, זריזה, מדליקה, צבעונית וטעימה. מנה שהיא חגיגה ושיר הלל של אהבה.

עוגת אורז הפתעה.

את האורז הזה אתם לא תפסיקו להכין. מבחוץ הוא שומר על הסוד. קריספי וזהוב. כשפותחים אותו עם הכף מתגלים הגרגרים, אחד אחד, לבנים וריחניים. בין השכבות נחים נתחים עסיסיים ושחומים של עוף וירקות. מנה מיוחדת, עשירה וכל כך טעימה שמי שאתם אוהבים חייב לטעום אותה.