אחת החולשות הכי גדולות שלי זה רויון. עזבו את זה שאני שותה את המשקה החמצמץ הזה לרוויה, אין טעים ממנו, אני מבשלת איתו, אופה איתו, מוסיפה אותו אפילו לרוטב החסה שלי.
הרוטב עם הרוויון מוסיף את האיזון הנפלא שבין הקרמיות של הרוטב לבין הרעננות שמתבקשת.
התחלתי לאהוב את הרויון כבר בילדותי אבל האהבה פרחה בניו יורק, שם הם חולים על רויון ומשלבים אותו המון בבישול ובאפיה שלהם. גם הסלט הזה הוא אמריקאי ואין טעים ממנו. כמעט בכל מסעדה תקבלו את רוטב הראנץ הידוע שלהם לצד סלט הירקות.
רוטב ראנץ מורכב מ- 3 מרכיבים, פשוט מערבבים ויש לכם רוטב לבן נפלא במקרר.
אני שופכת אותו בנדיבות על חסות פריכות שחתכתי אותן באופן גס ביותר לרבעים. כך כל אחד מקבל חתיכה גדולה של חסה ועליה הרוטב המושלם, בצד יש כמובן קערה עם רוטב נוסף שלא יחסר.
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >
היי רותם
מתאים גם לכרוב לדעתך?
תודה
ברור