משתפת אתכם בפוסט חגיגי לראש השנה. מיכל ווקסמן, אייקון קולינרי ובלוגרית אוכל מובילה התארחה אצלי למפגש מרגש. היה נפלא.
תכירו – רותם ליברזון: ג’ינג’ית סוערת, בשלנית מוכשרת ובלוגרית שווה.
עוד לפני שיצא לי לפגוש את רותם שמעתי כמה נפלא היא מבשלת. מכשפת בטעמיה ובמטעמיה. כשנ’, חברתי הפיוטית ועדינת החך, תיארה לי בעיניים בורקות את סיר הבצלים הממולאים שלה: “שחומים, מבריקים מזיגוג, מתוקים-חמצמצים ונמסים בפה, אוצר נדיר שמתחבא בסיר קטן” ידעתי שאת הבחורה הזאת אני חייבת להכיר, ואם אפשר, גם לחדור למטבחה.
רותם היא בת לשושלת של בשלניות פרסיות נמרצות. כמו הרבה בשלניות מוכשרות, גם היא גדלה על ברכיה של סבתא שבילתה את ימיה בין הסירים והאכילה באהבה
ובנדיבות דורות של ילדים ונכדים.
מכל הנכדים הייתה זו רותם שהגיעה בגיל 4 לתובנה שהמטבח הוא המקום השווה ביותר לבלות בו. שם נחשפו בפניה בזה אחר זה סודותיה הכמוסים ביותר של סבתה, שנענתה להפצרות סביבתיות לחשוף את מתכוניה אבל הקפידה לשמור מרכיב או שניים עמוק באמתחתה, שחלילה לא יקומו לה מתחרות ראויות מדי.
כבר בילדותה הבינה רותם גאוות בשלנית במטבחה מהי ואספה בזיכרונה את כל אותם פרטים קטנים שהשמיטה סבתא ממתכוניה. לימים תשחזר אותם בדיוק מופתי במטבחה שלה, תוסיף נגיעות אשיות ותעביר באהבה ובכישרון גדול את המורשת המפוארת לילדיה ולמי שעוד יזכה להזדמן לשולחן. סיפורים כאלה הם בשבילי חומרים מהם עשויות אגדות. ה-DNA של זיכרונות ילדות מאושרים ודבק חם של בית ומשפחה.
האהבה לאוכל ולמטבח הביאו את רותם ללימודי בישול וגסטרונומיה בניו יורק, לעבודה במסעדות מוכרות בעיר, להדרכת סדנאות אוכל פופולריות בביתה בתל אביב ולכתיבת הבלוג השווה שלה, טיפול בבישול, שמתפרסם גם בסלונה, ובו היא חושפת בנדיבות ובדיוק רב את סוד מתכוניה שכמוה, יש בהם המון שמחה, ישירות, צבעוניות ונגישות.
כששאלתי את רותם אם יש לה מתכון פרסי מסורתי ומשמח שמתאים לראש השנה, היא לא התעצלה וערכה תחקיר מקיף בקרב הבשלניות במשפחתה. אמה ודודותיה פשפשו בזכרונן ובמורשת המשפחתית וחזרו עם מתכון עתיק ונדיר למרק-תבשיל בניחוח רימונים שהוא בעצם ארוחה שלמה בסיר אחד. המון צבעים, ריחות וטעמים שמתאספים במינימום מאמץ לכדי צלחת מהבילה ויפה שאוסף טעמיה שונה, מסקרן ומענג ממש.
בין מרכיבי המרק תמצאו כוס שלמה של רכז רימונים, חומר גלם שמופיע בהרבה מנות שמקורן במטבח הפרסי. כשהוא איכותי, הוא עשוי ממקסימום מיץ רימונים טבעי
שצומצם ורוכז לכדי סירופ או משחה ריבתית בטעם חמוץ-מתוק עמוק ומיוחד. רכז רימונים מהסוג התעשייתי אפשר לקנות בכל סופרמרקט ומעדניה. רותם משתמשת ברכז עבודת יד שהיא קונה בחנות של הפרסי בפינת שוק לוינסקי ורחוב זבולון. טעמו עדין ומיוחד ואין לו את טעמי הלוואי שיש לרכז התעשייתי. הוא כל כך טעים ומאוזן בחמיצותו ובמתיקותו שאפשר ללקק אותו עם האצבע ישר מהצנצנת. אם אתם מזדמנים לאזור שווה לרכוש לעצמכם צנצנת או שתיים. הוא נשמר לאורך זמן ונפלא כבסיס לתיבול של רטבים, משרים לבשר, תבשילי בשר או ירקות ואפילו סלטים.
מעבר לטעמו הנפלא של המרק והרלוונטיות המוחלטת שלו לחג ולעונה, יתרונו
בכך שאפשר להכין אותו יום קודם, לתת לו לבלות לילה במקרר ולחמם ממש לפני ההגשה. טעמו אפילו ישביח.
בקערה גדולה מערבבים את כל החומרים לכדורי הבשר ולשים היטב בעזרת הידיים עד לקבלת תערובת אחידה. טועמים ומתקנים תיבול.
יוצרים מהתערובת כדורים קטנים שגודלם כגודל עגבניית שרי.
בסיר גדול ורחב מחממים שמן ומטגנים בו את הבצל, בסבלנות עד שמשחים ומתקרמל היטב.
מוסיפים שום פרוס ומטגנים תוך ערבוב חצי דקה נוספת.
מוסיפים אורז, עדשים, כורכום ומלח. מערבבים.
מסדרים בעדינות את כדורי הבשר מעל התערובת שבסיר. מערבבים בזהירות, שלא יתפרקו.
מוסיפים מים ומביאים לרתיחה.
מנמיכים להבה ומבשלים מכוסה ברתיחה מתונה במשך חצי שעה. מערבבים מדי פעם.
כעבור חצי שעה מוסיפים את כל הירק הקצוץ ומערבבים. איזה ריח נפלא ממלא את המטבח!!
מביאים לרתיחה. מכסים ומנמיכים להבה. מבשלים ברתיחה מתונה חצי שעה נוספת. מדי פעם מערבבים ובודקים את סמיכותו של המרק. אם צריך מוסיפים עוד מים.
מוסיפים רכז רימונים. מערבבים. טועמים ומתקנים תיבול אם צריך. מבשלים 10 דקות נוספות. טועמים שוב. אם מורגשת חמיצות חזקה מדי לטעמכם, מוסיפים מעט סוכר לאיזון.
מגישים בקערית עמוקה עם עלי נענע שלמים וגרגירי רימון טריים לקישוט ותוספת טעם.
מתפעלים מהיופי, מהריח ומהטעם ומשתכנעים שמתחילה לה שנה נפלאה. כזו שתביא איתה המון שמחות וריגושים. אמן.
קטגוריות: ארוחה בסיר אחד, בשר, חגים, מרקים, מתכונים, מתכונים לראש השנה
תיוגים: מרק, מרק לחורף, מרקים לחורף, מתכונים חורפיים, מתכונים לחורף, מתכונים לשבת חורפית, מתכונים עם בשר טחון, מתכונים עם רימונים
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >
שמי ג’ואנה, ברזיל. חפשתי מתכונים מתוקים יהודים ומצא את הבלוג שלך. אהבתי את מתכון מרק רימון. אם אתה מאפשר תגרום המתכון שלך ולפרסם בבלוג שלי. האם אני יכול? אומרת כן … נשיקה
כן את יכולה גואנה, יום טוב
תודה על המתכון, נראה מענין וטעים. עד כמה קריטי כדורי הבשר? אפשר לוותר עליהם ועדיין לשמור על הטעמים או שזה מאסט?
הכי לא מאסט. חג שמח
שנה טובה!
שתי שאלות לפני הכנתי המתכון המסקרן:
א. האם האורז לא “שותה” את המרק אם משאירים אותו?
ב. ומה לגבי הקפאה במנות?
תודה 🙂
הי, שנה טובה. אפשר להקפיא, אין בעיה, והאורז לא שותה המון מקסימום מוסיפים מעט נוזל ומחממים שוב
מצוין, תודה!
נראה מעולה! אפשר עם עוף טחון במקום בקר?
כן
ראיתי את המתכון ושמרתי לחג – מדהים סוף! טעים ברמות על! תודה רבה על מתכון מושלם!