זיכרון ילדות
אמא חותכת פנקייקים דקיקים מנוקדים בפלפל שחור
כמטה קסם הם הופכים לאטריות ארוכות שנכנסות טריות לתוך מרק העוף החגיגי של פסח
כמה חיכיתי לטעם הזה, לרגע הזה של הכף הראשונה עם מרק העוף הצלול ובתוכו האיטריות האלו שאוכלים רק בחג הזה
מערבבים היטב את הבלילה
במחבת פנקייק חמה ללא שמן מניחים כמות של בלילה שתספיק לפנקייק דק מאוד, מסובבים את המחבת כך שהבלילה תכסה את כל המחבת
הופכים אחרי שהיא מוכנה לשנייה אחת ומעבירים לצלחת נקייה
עורמים את כל הפנקייקים אחד מעל השני מגלגלים לנקניק את כולם ביחד וחותכים פרוסות דקות מאד לרוחב הפנקייק המגולגל
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >
נשמר המתכון.שאלה:איך שומרים שלא ידבקו אחד לשני?ע”י שמן?תודה
משמנים אותן טיפה באיזה שמן שאת אוהבת
זיכרון ילדות דווקא מחג הפסח. זוכרת איך האטריות היו מתייבשות על מגבת במרפסת בזמן ההכנות לסעודה