מלאי כופתא – כופתאות גבינה ותפוחי אדמה ברוטב קארי הודי

בגיל 20 גרתי בלונדון שנה תמימה. אין לי זכרונות מעולים מהתקופה הזאת, הייתי צעירה מדי, ענייה מדי ומבולבלת. אבל דבר אחד אני זוכרת היטב. את הביס הראשון במסעדה ההודית הקטנה מתחת לבית שלי. זה היה ביס מוכר אבל אחר, טעמיו מסתוריים ומרגשים. בבת אחת התאהבתי. נכון, זהו מטבח שמזכיר מאד את המטבח הפרסי, יש בו תיבולים דומים המון אורז, יוגורט והל וכורכום אבל יש בו גם תבלינים מסעירים אחרים שגורמים לי להתענג כל פעם מחדש כשאני מכינה או טועמת אותו.

זאת הסיבה שאני עוקבת אחרי שירה ואחרי האוכל הנפלא שהיא מעלה לאינסטגרם וזאת הסיבה שהייתי חייבת שגם אני וגם אתם נטעם את האוכל שלה ונקבל חלק מהמתכונים המעולים שלה.

שירה הגיעה אלי, קורנת ומשגעת, ומיד הדביקה לי תיקה על המצח, “ככה שניכנס לאווירה” והוי איזו אוירה.

היה מדהים לראות בחורה צעירה, שהתגלתה כעדינת נפש ורגישה, מרדדת בצקים, יוצקת רטבים, משדכת בין הטעמים והכל בטבעיות,ברוגע ובדיוק מדהים. בין לבין היא לא הפסיקה לספר על הסבתא שממנה למדה הכל. אני כל כך אוהבת לשמוע את הסיפורים על הסבתות של פעם שתמיד בכל משפחה הייתה נכדה אחת שהעריכה, שהבינה את האוצר הגלום במתכונים העתיקים והייתה שם להתעקש כדי ללמוד ולהעביר לדורות הבאים. אלו כוחות נסתרים וחזקים מהכל ובדרך כלל הטעמים שלהם הם אלו שמשאירים עלי את החותם הגדול ביותר.

שירה הכינה כופתאות גבינה ברוטב קארי וליד לחם משגע וקל להכנה שלא הפסקתי לטבול אותו ברוטב , היא גם הכינה סיר ענקי של קארי דגים מהחלק הדרומי של הודו, חריף ועוקצני, ליד היו כמובן ערמות של אורז שכולו בושם אחד גדול. הוי כמה שהכל היה טעים. על ההתחלה, כדי שנתחמם היא הכינה צלחת משגעת ביופיה של פאן פורי מפוצצת במטבלים חריפים, חמוצים ומתוקים, חמים וקרים והכל בהרמוניה נהדרת שמתפוצצת בפה. בהמשך אתן גם לפאן פורי את המתכון. היום נתמקד בכופתאות בלחם ובקארי הדגים. תאמינו לי שזה מספיק. ממש ממליצה לכם להכין את המתכונים הנהדרים האלו, פשוט להתענג.

ואת שירה יקרה, תודה ששימחת אותי ותודה על היום הנפלא שהיה לנו ביחד. תודה על כל הזכרונות שהעלית ועל השמחה הגדולה שיש באוכל שלך, גרמת לי לאושר גדול.