במטבחים שונים ובארצות רבות הם מצויים במגוון גרסאות, בהתאם לירק העונתי ולטעם המועדף. הממולאים, כשמם, מלאים כל טוב ותמיד משרים אווירה של בית או זיכרונות מבית סבתא. למעדן הזה יצא שם של מאכל שמצריך השקעה רבה בהכנתו, אבל מי שניסה להכין אותו הבין שאין הדבר נכון. ניתן להכינו מירקות שונים ועם סוגי מילוי שונים כגון: צמחוני, טבעוני או בשרי ולא רק ירקות. יש גרסאות שונות של מילוי עוף באורז, מילוי דגים בעשבי תיבול, בצק בירקות ועוד. אך הגרסאות הנפוצות ביותר הן של הירקות הללו: פלפלים, עגבניות, בצלים, קישואים ועלי גפן.
המתכון הנפלא הזה מחבר שני מרכיבים אהובים, קישואים קטנים ויוגורט, עם חמיצות רעננה בניחוח לימוני. הקישואים הקטנים ממולאים באורז והרבה ירק כמו: פטרוזיליה ונענע, המשתלבים עם הבצל והשום, העגבניות והצ’ילי. את הקישואים המבושלים מניחים בצלחת עם רוטב שמורכב מיוגורט עיזים ושום, ויחד הם יוצרים חמיצות נעימה עם חמימותו של האורז המבושל והעסיסי.
השם נשמע אולי אסייתי ומורכב, אך למעשה מדובר בדפי בצק ממולאים. את המילוי אתם בוחרים, ויש אפשרויות רבות למאכל הנפלא הזה, שהקיפול שלו מאפשר גם חופש ויצירתיות. במתכון הזה, שהוא טבעוני, נשתמש בטופו יחד עם ירקות כמו: באק צ’וי, פטריות וג’ינג’ר שיוצרים יחד טעם אסייתי המלווה לצד רוטב שמרכיביו הם: סויה, ג’ינג’ר, צ’ילי, שומשום, חומץ, לימון וסוכר. דפי הוונטון קלים למילוי וקלים עוד יותר לסגירה במגוון צורות. הם דקים, שקופים מעט, ומהווים עטיפה עדינה למילוי הנבחר. יש לאדותם כרבע שעה מעל סיר עם מים רותחים.
הכי כיף זה להפתיע, וכשמדובר בתחום זה ישנן אפשרויות רבות וטעימות, כמו מילוי של תפוחים וכרובים באורז ועשבי תיבול, עם ניחוח רימונים וחבושים משכר. המתכון המיוחד הזה תמיד מפתיע, אף על פי שירקות מכל סוג נותנים את טעמם המיוחד למילוי האורז הריחני, הטבול ברוטב עגבניות, לימון ורכז רימונים. השילוב בא לידי ביטוי לא רק בטעם, אלא גם בגווני המנה המשתלבים יחדיו בהרמוניה.
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >