מודה שרק בגילי המופלג הגעתי באמת להכרה המדויקת כי החיים הם ערבוב מתמשך של מתוק ומלוח.
השאיפה הטבעית שלי, היא כמובן, לשהות במתיקות האין סופית לנצח.
ובימים הראשונים הסוכר ממכר, מסחרר, מערפל.
תחושה של שכרות נעימה.
אך ככול שעוברים הימים אני מרגישה מוצפת, מבוהלת, מסוכרת. תכף וסכרת,
ואיפה המלוח? שיאזן, שירגיע.
והוא, שומע, לא מאחר להגיע. מביא עמו קושי, עיניים פקוחות לרווחה ורגליים שנטועות היטב באדמה.
מצפה לסוכר שישוב, רוצה לשכוח את המלח ואז מחכה לו חזרה. שוכחת שוב ושוב את משחקי הטעמים של החיים, את השבילים הנהדרים שמסתתרים בין הרחובות הראשיים.
וכעת, בעודי מערבבת נכון, וביד מדודה ומאוזנת את הטעמים, הם מסתדרים במרקמים הנכונים.
ערבוביה מסקרנת, של רגשות ואהבות שיוצרות ביחד הרמוניה נפלאה שנקראת חיים אמתיים.
את העוגיות הנפלאות האלו מצאתי באתר cookies and cups וכשהכנתי הבנתי מה זה פיצוץ של טעמים בפה. המילה נפלא? זו אפילו לא ההתחלה.
מחממים את התנור ל- 180 מעלות.
בתבנית מלבנית בגודל של 32 על 24 ס”מ מניחים נייר אפיה ומשמנים היטב.
במיקסר, מערבבים היטב את הסוכר והחמאה כ- 3 דקות. מוסיפים את החלמונים ואת תמצית הווניל ומערבבים היטב. מורידים את המיקסר למהירות נמוכה ומוסיפים את הקמח, אבקת הסודה והבייגלה ומערבבים כדקה עד שהמסה אחידה.
מעבירים את הבצק לתבנית, מהדקים היטב ואופים כ 10 דקות עד שמשחים מעט. מצננים.
בינתיים מערבבים את המרשמלו וחמאת הבוטנים בכלי חסין למיקרו ומחממים 50 שניות על החום הגבוה ביותר. התערובת צריכה לצאת חלקה (סוג של נוגט). במידה והיא גושית יש לחמם עוד 10 שניות. מוסיפים את אבקת הסוכר ומערבבים שוב.
מורחים את תערובת חמאת הבוטנים על גבי הבצק המצונן ועליה מניחים באופן שווה את הבוטנים המלוחים.
בינתיים ממיסים על אש נמוכה תוך כדי ערבוב מתמיד את סוכריות הקרמל והחלב לתערובת חלקה. יוצקים אותה על גבי הבוטנים המלוחים ומניחים להצטננות מוחלטת, בערך כשעה. מפזרים את המלח הגס מעל.
מוציאים בקלות מהתבנית וחותכים עם סכין חדה לריבועים קטנים.
טועמים ומבינים את החיים.
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >
ואוא!!! נראה מושלם!
מתה על קרמל מלוח!
תודה הדר, בהצלחה ובתאבון
נראה מדהים אבל
במצרכים לא מצוינת כמות הקמח. בהנחיות לבצק מצוין שצריך קמח
ארזה תודה על ההערה, תוסיפי חצי כוס קמח רגיל. בהצלחה