התייאשתי מהחורף, אולי הוא התייאש ממני.
רוחות חמות של סוף נובמבר נושבות בעורפי וקרירות עדינה מתגנבת רק בערבים.
ואני, בדיוק כפי שפרסי אסלי שותה תה רותח גם בקיץ, אני לוגמת מרק. מרק חם ביום חם.
מכינה לי יום יום צבע אחר, מתכון חדש, מתכונים פשוטים אבל טעימים ובפעם הראשונה לא מדמה שחורף בחוץ, לא מנסה לשנות מציאות.
יושבת בנחת, מתמזגת עם האדום הרותח בכלי, מביטה בשמש שבחוץ ומוסיפה עוד ועוד זעתר.
בסיר רחב עם רבע כוס שמן זית מטגנים את הבצל עד להזהבה.
מוסיפים את השום, ממשיכים לטגן כדקה ומוסיפים את הצילי והעגבניות הטריות, ממשיכים לטגן עוד כשלוש דקות ואז מוסיפים את מרק העוף.
מביאים לרתיחה, מורידים לאש קטנה ומבשלים עם מכסה סגור כעשרים דקות.
מוסיפים את האורז ממשיכים לבשל עוד 20 דקות או עד שהאורז רך.
מתבלים במלח לפי טעמכם.
מגישים רותח עם המון זעתר ליד ומי יודע אולי פתאום יתחיל הגשם בחוץ
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >