אם תסובבו את הגלובוס, תגלו כמעט בכל תרבות את אותו הסוד השמור: ההודים יקראו לזה גיי (Ghee), התימנים יקראו לזה סמנה, והצרפתים יישבעו בשם החמאה המזוקקת (Beurre Noisette / Clarified Butter). אבל השפה הקולינרית היא אחת – מדובר בטכניקה עתיקה של זיקוק חמאה רגילה והפיכתה לזהב נוזלי, עשיר ועמוק בטעמיו.
היופי בזיקוק חמאה אינו רק בטעם האגוזי הנפלא, אלא בפיזיקה הבסיסית של חומרי הגלם. ברגע שמבינים מה קורה בתוך הסיר, מבינים למה השומן הטהור הזה הוא אחד הרכיבים הכי חזקים שיכולים להיות לכם במטבח.
חמאה רגילה מהסופר מורכבת מ-80% שומן חלב, והיתר הם מים ומוצקי חלב (חלבונים כמו קזאין וסוכרים כמו לקטוז). כשאנחנו ממיסים את החמאה על אש קטנה וסבלנית מבלי להביא אותה לרתיחה חזקה מתרחש תהליך קסום של הפרדת פאזות ל-3 שכבות מובחנות:
השכבה העליונה (הקצף): אלו מוצקי החלב הקלים והחלבונים שנפרדים מהשומן ועולים כלפי מעלה בעזרת אדי המים המתאדים. את הקצף הזה מקפים (מסירים) בעזרת כף.
השכבה המרכזית (הזהב הטהור): זהו שומן החלב הטהור, הצלול והזהוב. זוהי החמאה המזוקקת שלשמה התכנסנו.
השכבה התחתונה (המשקעים): משקעי חלב כבדים וסוכרים ששוקעים לתחתית הסיר. אלו הרכיבים שנוטים להישרף במהירות בבישול רגיל ולכן נרצה להשאיר אותם מאחור.
עמידות בטמפרטורות גבוהות (Smoke Point): חמאה רגילה נשרפת ונחרכת ב-150°C בגלל מוצקי החלב שבה. זיקוק החמאה מעלה את נקודת העשן שלה לעד 250°C! זה אומר שאפשר לטגן, לצרוב ולבשל איתה בטמפרטורות גבוהות מאוד מבלי שהשומן יתפרק או יקבל טעמים שרופים.
חיי מדף כמעט בלתי מוגבלים: המים והחלבונים הם אלו שגורמים למזון להתקלקל. ברגע שרכיבים אלו הוסרו, החמאה המזוקקת נשמרת לאורך חודשים ארוכים – אפילו מחוץ למקרר, בצנצנת זכוכית אטומה במקום קריר.
קלה ונעימה לעיכול: מכיוון שרוב הלקטוז והקזאין מוסרים בתהליך הזיקוק והשיקוע, רבים מרגישים שהיא קלה בהרבה לעיכול ומכילה תכונות מזיקות פחות בהשוואה לחמאה רגילה.
מניחים את גושי החמאה בסיר על אש נמוכה-בינונית. נותנים לחמאה להתמוסס בנחת מבלי להגיע לרתיחה מבעבעת.
ככל שהחמאה נמסה והמים מתאדים, ייווצר קצף לבן בחלק העליון. בעזרת כף, מסירים את הקצף בעדינות וזורקים אותו.
כשהנוזל הופך זהוב, שקוף וצלול לחלוטין, ואין עוד קצף שנוצר למעלה, מורידים את הסיר מהאש.
יוצקים את השומן הזהוב והצלול לתוך צנצנת הזכוכית. עוצרים רגע לפני שמשקעי התחתית העכורים עוברים פנימה (אותם זורקים).
מניחים לחמאה המזוקקת להתקרר בטמפרטורת החדר, סוגרים את הצנצנת ושומרים במזווה או במקרר.
המלצה שלי: קחו פרוסות עבות של כרוב לבן, סדרו אותן בתבנית אפייה, מרחו עליהן שכבה נדיבה של הגיי שהכנתם והכניסו לתנור. כעבור שעתיים של צלייה איטית, יתרחש קסם קולינרי – הכרוב יקבל טעמים עמוקים, מקורמלים וחלומיים שאי אפשר להשיג עם אף שמן אחר.
קטגוריות: מתכונים, מתכונים בריאים, מתכונים קטוגניים
תיוגים: מתכון קטוגני, קיטו
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >
ספר מטבח אישי של רותם ליברזוןמטבח אישי ₪150.00
מידע נוסף
ספר מטבח פרסי של רותם ליברזון מטבח פרסי ₪150.00
מידע נוסף