ארטישוקים ממולאים בדג ברוטב לימון

“שאני אשפשף?”

ובדיוק כפי שההיא בפרסומת הידועה הסתכלה בתדהמה על הכלים המלוכלכים, כך אני מביטה על ערמת הקניות האימתנית שהגיעה מהסופר וראשי מתחיל לחשב חישובים. חישובים ממזריים של עצלנים.

שאני אקרצף, אמרוט, אקצוץ, אשרה, אטגן, שאני???

הזמן קצר, קצר מדי, והמלאכה? הוי, ארוכה וקשה.

ואני, שבסירי יש מיני תבשילים נפלאים בצבעים וטעמים לא רעים בכלל, מכירה כמה סודות קטנים.

קטנים וחשובים. סודות של קיצורים.

כי ביני לבינכם –  אין לנו מסעדת גורמה או כמה כוכבי מישלן. כולנו רוצים צהרים לילדים, משהו מרשים לחברים ושיהיה טעים טעים. בבית, כמו בבית אנו רוצים לבשל אבל בקלות, רוצים לחמם לבבות ולקרב ילדים אבל בלי סיבוכים. ולכן הכל מותר וכשר.

רוטב עגבניות, בטח שקניתי טריות, שלקתי, קלפתי וקצצתי ואז הרתחתי ועל אש קטנה שעות על גבי שעות. נראה לכם? ברור שקניתי מוכן, ברור. פתחתי קופסה ושפכתי. מספיק עבודה.

ובצק עלים? רידדתי קיפלתי, ושוב הנחתי במקרר למנוחה. ושוב רידדתי והוספתי וקיפלתי. נראה לכם? ברור שקניתי ופתחתי על השיש, מספיק עבודה.

ומתכון מופלא של ארטישוקים ממולאים? קניתי טריים, קילפתי השרתי במיץ לימון, בישלתי הוצאתי את הבפנוכו הסיבי. נראה לכם? ברור שקניתי קפואים, יפים פתחתי שקית והוצאתי, מספיק עבודה.

ארטישוקים ממולאים בדג ברוטב לימון