טיפת גשם אחת, משב קטנטן קריר ומיד אני מרגישה את ניחוח עוגות השמרים.
סתיו ושמרים חברים טובים.
יש משהו באפרוריות הראשונה שגורם לי לרצות להכין בצק שמרים ולמלא אותו במתיקות, כזאת שמרגישים בה כמו בתוך שמיכה טובה ותומכת.
יש לי בבלוג כבר המון עוגות שמרים בכל מיני טעמים, את כולן אני אוהבת.
אבל הפעם התחשק לי להכין עוגת חלבה ושוקולד שזה אחד השילובים המעולים. החלבה וממרח השוקולד מתמזגים לטעם חדש שבעיני הוא פשוט נהדר, סוג של מתיקות הרמונית וביחד עם הבצק שעוטף אותו מקבלים עוגת שמרים מהממת.
הניחוח שמתקבל מעוגת חלבה ושוקולד בכל הבית הוא כזה שרק תעמדו ליד התנור ותחכו כבר שהעוגה תצא.
איך מתאפקים עד שהיא תצטנן? זאת כבר הדילמה שלכם.
מנפים את הקמח לקערת המיקסר ביחד עם המלח והסוכר והשמרים ומערבבים היטב.
עם וו הלישה ובמהירות נמוכה מוסיפים את הביצה והחלב. מוסיפים בהדרגה קוביה אחר קובייה את החמאה הרכה. בכל פעם מוסיפים קוביית חמאה רק כאשר הקובייה שלפני כן נטמעה בבצק. ממשיכים ללוש כ – 9 דקות ועד לקבלת בצק רך וגמיש במיוחד. אפשר גם ללוש את הבצק מעט ידנית בתום הלישה במיקסר.
מעבירים את הבצק לקערה משומנת ומגלגלים כך שהבצק יהיה משומן מכל הצדדים.
מכסים את הקערה בניילון נצמד ומתפיחים במקום חמים למשך כשעה. מעבירים למקרר ללילה שלם להתפחה כך הבצק יהיה גמיש יותר ולא דביק.
מרדדים את הבצק הקר למלבן בגודל של 35X45 ס”מ ובעובי של כחצי ס”מ. מסירים את השוליים הלא אחידים. מורחים שכבה דקה ואחידה של הנוטלה על גבי הבצק. מפזרים מעל את החלבה. מגלגלים את הבצק לאורך לרולדה הדוקה.
מסירים את השוליים הלא אחידים, חותכים את הרולדה ל 10-12 פרוסות שוות.
מניחים את עיגולי הבצק בתבנית כשצדם הפתוח פונה כלפי מעלה ובמרווחים קלים זה מזה, תחילה בשוליים של התבנית ואח״כ בחלק האמצעי. מכסים את התבנית בניילון נצמד ומתפיחים שוב למשך כ – 30 דקות.
בינתיים מחממים תנור ל – 175 מעלות. מעבירים את התבנית לתנור ואופים כ – 25-30 דקות, עד שהעוגה תפוחה וזהובה.
בינתיים מבשלים את סירופ הסוכר כ 5 דק עד שהוא סמיך, מצננים. ברגע שהעוגה יוצאת מהתנור מברישים אותה בנדיבות עם סירופ הסוכר.
קטגוריות: מתכונים, מתכונים לראש השנה, מתכונים לשבועות, עוגה ליום כיפור, עוגות, עוגת שמרים
תיוגים: מאפה שמרים, מתכונים עם חלבה, מתכונים עם נוטלה, עוגה, עוגה לחג, עוגות עם נוטלה
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >