סלט קייל עם גבינת עיזים חמה

בחורה של ניגודים אני. תמיד הייתי. מלאת סתירות כרימון. לבני הבית המותשים אני מצחקקת שזה כל הכיף. “למה לקבל את מה שאתה רואה?”, אני מעוותת דברי חכמים, “אצלי מקבלים גם את המתחת לפני השטח”, אני מוסיפה. כאילו שהתכונה הזאת היא ורק היא תמצית ההוויה הנשית.

ואולי כן בעצם?

למשל, כל מכשיר אלקטרוני חדש שיוצא לשוק אני חייבת לרכוש. חייבת. לא יתכן שיצא מחשבון קטן, טלפון חדש, מודל מחודש ולי לא יהיה.

אני הראשונה בחנויות, זאת שנאבקת  בתורים ואנשים עם אמביציה כדי להיות ברת מזל ולעמוד עם מכשיר מתכתי קר ומנוכר בהתרגשות  אין קץ. לעומת זאת, ובאותה המידה, אני היא אותה הבחורה שאין לה שום מושג, אפילו לא הקלוש ביותר מה עושים עם אותו מכשיר ואיך מפעילים אפילו עשירית ממנו.

זאת הסיבה שכשהופיע לי בחיים מחשב קטנטן ולבן ועליו מערכת הפעלה של Windows החדש (8.1) שלא הכרתי, הרמתי גבה סקרנית.

“די אמא, זה ממש לא בשבילך”, התחננה המתבגרת, בנסיון נואש לזכות בפריט הנחשק. ואני – בשלי. ערמומית ומסוכנת חיכיתי לשעת לילה מאוחרת כדי לבדוק את היצור החדש. פתחתי אותו בזהירות, עם כל החרדות הטכנופוביות שלי כדי לגלות לוח צבעוני ועליז וקליל כל כך לתפעול שאפילו בחורה שכמוני צללה לתוכו ולתוך הלילה הלבן שחיכה  לי.

חלונות נפתחים ללילה לבן וצבעוני

והלילה היה לבן, אבל מלא צבעים ותבשילים. הוא היה לבן לגמרי אבל הוא היה מפוצץ בריחות של אוכל נפלא שלא יכולתי להתאפק מלהכין. כי אני, מה אני מחפשת? ברור שמתכונים ותמונות מרהיבות. כאלו שאוכל לשאוב מהם רעיונות נפלאים לקוראים היקרים שלי. ומצאתי. אפליקציות עם עולם שלם של עושר קולינרי מרחבי תבל.

ובתחילתו של ליל  ישבתי כמו יורמית על השולחן בסלון עד שנשבר לי הגב ואז, לאחר שעות שלמות של התעסקות הבנתי שאני יכולה להשתמש בו גם כטאבלט קטנטן וממזרי ואז עברנו יחדיו למטבח. הנחתי אותו לידי והתחלתי לבשל. בשקט. בלילה. רק אני והוא והסירים. והוא מאיר לי פנים, מעביר דפים לבד ללא מגע משומן של ידיים עובדות. חכם.

לפנות בוקר כבר בדקתי לזאטוט החולה והמשועמם אפליקציות חדשות שיתעסק איתן ולא איתי. עדיף לו.

בעזרת המערכת המסודרת והמארגנת של Windows החדש הורדתי לילד עולמות שלמים וחדשים. ארגנתי את כל האפליקציות החדשות לפי ריבועים צבעוניים וכתבתי את שמו מעל. גם את כל האוכל שלי ארגנתי יפה יפה עם המון מלבנים וכתבתי מעל: “אוכל אמא לא לגעת”. ונרגעתי.

על הדרך נכנסתי לפייסבוק, בדקתי מיילים והעליתי תמונה באינסטוש. שוב הבנתי כמה שאני אוהבת לספר לעצמי שאני לא מכורה. סיפורים בגרוש.

השחר עלה ואני בתוך עולם וירטואלי כמו שאני אוהבת. ללא נדנודים והצקות על ההתמכרות שלי למכשירים האלקטרוניים.

חייכתי בסיפוק ועדיין לא הרגשתי עייפה. הסתכלתי על הדבר הנפלא הזה שנתן לי בלילה פייט הגון והבנתי שנהיה חברים. בדרך שכחתי, לגמרי, שהפלא הזה לא שלי. ולפי הצעקות של המתבגרת הוא גם לא שלה. עוד הספקתי לתת לזאטוט לשחק בהתלהבות באפליקציות החדשות וללמוד מספרים וצבעים עד שהוא החלים לגמרי.

לאחר שבוע המכשיר הוחזר לבעליו המקורי. תודה Windows 8.1. היה גדול.

ומתכון? ברור שיש, והפעם סלט צמחוני של קייל, הירק הכי בריא והכי מדובר כרגע ומעליו גבינת עיזים חמימה. מנה מפתיעה וטעימה בטרוף.

סלט קייל עם גבינת עיזים חמה