כשרחלי חברה יקרה ומקסימה ובלוגרית אלופה הציעה לי לכתוב פוסט נוסטלגי על המתכון הראשון שלי, הסכמתי מיד.
נוסטלגיה זו אני.
שנים שהבעל לא מבין איך אני ממשיכה ומספרת לו את הסיפורים המייגעים שלי על כיתה ד. “לא נמאס לך?” הוא שואל בזעף.
“נמאס? ” אני שואגת מצחוק וממשיכה לספר בהתלהבות על הטריק שעשיתי עם המסטיק למורה של ה 2. לכי תסבירי לו ולאחרים שסובלים ממני שהעבר הוא הדבר האמיתי, אפילו אם הוא היה אתמול, יש לו כוח והוא תמיד יותר מצחיק, יותר מטורף והרבה יותר מסקרן מההווה.
על ההווה הזה נדבר בעוד כמה שנים כשיהיה יותר אטרקטיבי מהיום, בינתיים אין כמו סיפורי עבר קסומים.
אז ברור שישר חשבתי על כל המתכונים שהתחלתי איתם את הדרך, כי לבשל תמיד בישלתי גם אם עדיין לא הצטיינתי בתחום.
כמובן שריחמתי עליכם עם העוף בקוקה קולה, שהרי עוף ששרוי בנוזל מסתורי וכהה שגורם לו לטעמים מוזרים אך ממכרים ב 2000 קלוריות לירך זה לא להיט. חשבתי גם על רולדות מלאות קרם וניל וכמובן על מרק בצל עם ערמות של גבינת עמק שוקעות בנוזל שמנוני משהו עם חתיכות לא ברורות ששצפות בו. כמובן שהיה גם סטיק או למעשה אומצת סולייה עם רוטב שקראתי לו קרם חרדל שעיקר הטוב שבו היה צבעו הצהבהב והקרוש משהו. לבסוף לא נשכח את הפלאן שהגיע בשקיות קטנות שקניתי בסופר וכערבבתי את זה עם חלב וקראתי לאורחים בגאווה לטעום קרם קרמל.
היו זמנים,
כולם קרו בדירה קטנה ושכורה עם חבר ילדות שם בישלתי מיני תבשילים מוזרים והגשתי בהמון שמחה לחברים. הם כמובן היו המומים. שהרי מי בישל אז? מי הבין משהו במשהו? רובנו אכלנו ביצה וסלט לארוחת ערב ומילים כמו סטיק או מרק בצל היו שייכות לגמרי לאנשי העולם הגדול.
אני שבקושי יצאתי את גבולות הארץ התרשמתי הכי, ובאופן מוחלט מסלט הוולדורף.
קודם כל השם שלו שיגע אותי, הוא הזכיר לי ארצות רחוקות ונסתרות ומלונות פאר שייחלתי לאכול בהם. הוא היה אקזוטי והיה בו סוג של הלם לנוכח הביס הראשון. מי שמע באותם הימים על סלט פרות עם סלרי ומיונז??
איך אפשר לאכול את זה בכלל?
אבל הביס הראשון הוביל לשני והטעמים הללו התמזגו להרמוניה נפלאה, מהסוג החדשני של שנות השמונים העליזות.
לכל מקום סחבתי איתי את הסלט הזה, גאה בו כאילו אני היא זו שהמציאה את המתכון ובישלתי אותו במלון המפואר שם בניו יורק הרחוקה.
בעצם, לכל מקום שהלכת באותם השנים אכלת סלט וולדורף והרגשת שאתה בעניינים.
אז עכשיו אנחנו רטרו וחזרתי לאותו הסלט רק שיפרתי אותו וארגנתי אותו טיפי יותר טעים, כי יתכןו בכל זאת יש לו כוח להווה הזה על העבר.
לרוטב – מערבבים היטב את כל מרכיבי הרוטב ומתקנים את הטיבול.
לפקנים הקלויים – מחממים את התנור ל 180 מעלות. מערבבים בקערה את הפקאנים עם חלבון של ביצה אחת ותבלינים שאתם אוהבים, אני השתמשתי במעט פפריקה, צ’ילי חריף וזרעי שומר כתושים.
תוסיפו כמובן גם 2 כפות סוכר ותערבבו היטב. מניחים בתבנית עם נייר אפיה בערך 20 דקות או עד שהם משחימים.
לסלט – בתחתית הצלחת מניחים את עלי הסלרי החתוכים או ארוגולה או חסה לפי טעמכם. בקערה מערבבים את ענפי הסלרי החתוכים עם התפוחים הקולורבי והענבים , מוסיפים להם את הרוטב אבל ממש לא הרבה, אסור שישחו בתוך הרוטב הוא רק צריך לעטוף אותם בעדינות ולשמור על הפריכות של הסלט.
מניחים את הסלט על עלי הסלרי, מעליו מניחים את הדומדמניות ועלי המיקרו ומעל הכל מפזרים בנדיבות את הפקאנים הקלויים, אפשר לקצוץ אותם או לשמור חלק מהם שלמים.
קטגוריות: דיאטה בלי להרגיש דיאטה, חלבי, מאפים וירקות, מנות ראשונות, מתכונים, מתכונים בריאים, מתכונים לראש השנה, סלטים
תיוגים: מנות פתיחה, מתכונים לקיץ
צילום :רותם ליברזון
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >
סיפור מקסים!!! וסלט וולדורף……אני מטורפת עליו. הגרסה שלך לגמרי מעניינת…..
יהודית יקרה, איזה כיף. שיהיה בתאבון והרבה שמחה
סלט נהדר. אהבתי את הרוטב (קצת מיונז והרבה יוגורט)
אני מאוד אוהבת סיפורי ילדות ובכלל נוסטלגייה,זה נותן קצת פרופורצייה לחיים. תודה 🙂
תודה רויטל, אין כמו נוסטלגיה וקצת ילדות. תספרי איך יצא, אשמח לשמוע.
ממש שידרגת אותו כך שבא לי מיד להכין!
באמת ששכחתי כמה שזה טעים
[…] כשרחלי חברה יקרה ומקסימה ובלוגרית אלופה הציעה לי לכתוב פוסט נוסטלגי על המתכון הראשון שלי, הסכמתי מיד. נוסטלגיה זו אני. שנים שהבעל לא מבין איך אני ממשיכה ומספרת לו את הסיפורים המייגעים שלי על כיתה ד. "לא נמאס לך?" הוא שואל בזעף. "נמאס? " אני שואגת מצחוק וממשיכה לספר בהתלהבות על הטריק שעשיתי עם המסטיק … […]
איזה כיף – בדיוק מה שחסר לי בארוחות שישי
יופי שיהיה בתאבון ושבת נפלאה
סלט נהדר ואני “מתה” על וולדורף. אך מאז שהפכתי לטבעונית לא מכינה אותו בגלל הרוטב. אשמח לשמוע ממך איך להכין את הרוטב ללא מוצרים מן החי ובכל זאת לשמור על טעמו המיוחד.
תודה. את אלופה.
נורית
כל יוגורט טבעוני ילך נהדר, יש נפלאים היום בשוק