יש משהו בסיסי בעשן עם ריח צלוי שנדבק לך לשער ולבגדים ולנשמה. קוראים לזה מורשת, ולכל עם יש את מורשת העשן שלו. אצלנו המורשת מוגשת שעה קלה במיוחד לאחר שבוע של עצב קשה ולב מכווץ. ככה זה עם העם המיוחד שלנו, עצוב ודואב, ומיד שמח ומנפנף. ולא רק בגלל שככה החליטו עבורנו. הסמיכות של חגיגת הניצחון והכאב על הדרך האיומה הם לצערי תמצית הישראליות. אין יהודי שנשמתו אינה מפוצלת בין הגאווה האדירה על גדולתה של המדינה שלנו, ובין תחושה קשה ומכווצת על המחירים שאנו נדרשים לשלם כדי להיות עם חופשי בארצנו. שהרי מתוך הכאב נולדנו, ומתוכו גדלנו והתוצאה, מפוארת.
שנים היה לי קשה עם נפנוף המוני בפארקים. עם צפיפות מיוזעת של מנגלים, ילדים, ובליל של ריחות סמיכים. מצאתי את עצמי מורחת באלגנטיות כמה שיפודי טלה אקסקלוסיביים במרינדה אופנתית ומאכילה זוג או שניים בסלון ביתי הממוזג. רק בעשור האחרון הבנתי את האקסטזה והשמחה בלהיות חלק מעם חוגג. והעם הזה חוגג. ובצדק.
לשבת על כסאות מתקפלים בפארק עמוס עם חמולה שלמה של חברים וילדים זו שמחה גדולה. לעמוד ליד המנגל באוויר הפתוח ולנפנף במרץ, זה לגמרי ב D.N.A שלנו. ואפילו הזאטוט שלי, משחר ילדותו, עומד על הגריל כמו גבר אמתי ומקפיץ בצלים חרוכים וטעימים להפליא. השנה הוא יצפה בעוד המונים שמחים כמוהו והמחשבה נעימה לי וחשובה לו.
יש משהו מקסים ועליז וטבעי בלהיות חלק משמחה של עם, וגאווה של חגיגת המולדת. אז קדימה.
הפעם משתפת בכמה מתכונים מדליקים אש!! הנחתי לבשר כי ככה הרגשתי, והלכתי על מתכוני דגים, עוף ובעיקר המון ירקות ופרות צבעוניים עליזים ובריאים. היזהרו מהתמכרות!
מניחים את העוף במרכיבי המשרה ומערבבים היטב. מאחסנים במקרר לפחות ל 6 שעות.
משחילים את העוף, העגבניות והשאלוט (או שמיניות של בצל סגול) לסירוגין על שיפודי מתכת כבדים.
בקערית קטנה מערבבים את השמן מיץ הלימון המלח והפלפל ומברישים את השיפודים ברוטב.
מניחים את השיפודים על גריל פחמים לוהט (כמובן תמיד עדיף לשים את השיפודים על גריל שהפחמים בו הלבינו מחום)
מגישים חם וליד את תפוחי האדמה וסלט הסלק בהמשך.
חורצים 3 פסים לרוחבו של הדג כדי שהצליה תהייה מהירה יותר והחום יגיע לתוך הדג באופן אחיד.
ממליחים ומפלפלים את בטן הדג וממלאים אותה בפרוסות שום, 3 פרוסות לימון, 2 ענפי טימין ו 2 ענפי טרגון.
מזליפים שמן זית על הדג וממליחים ומפלפלים אותו היטב.
מניחים אותו על גריל הפחמים המשומן היטב וכעבור 20 שניות מזיזים אותו טיפונת רק כדי לוודא שאינו נדבק אל הגריל.
לאחר 10- 8 דק הופכים את הדג לא לפני שמשמנים אותו שוב. צולים אותו היטב גם בצידו השני ומורידים מהגריל. במקביל שמים על הגריל את הלימון שחצוי לשניים ל 10 דקות עד שמשחים היטב.
מערבבים היטב את כל חומרי הרוטב ויוצקים בנדיבות על הדג. מגישים עם חצאי הלימון ששהו בגריל, מדהים מה שקורה ללימון כשהוא נצרב.
טורפים מיד! אלוהים כמה טעים. מגישים עם תפוחי האדמה בנייר הכסף ופלפל חריף ירוק שנצלה על הגריל.
חותכים את תפוחי האדמה ל 2 ומערבבים היטב עם כל שאר החומרים.
מכניסים את כל התערובות לנייר אלומיניום וסוגרים אותו היטב מכל הצדדים. עדיף אפילו פעמיים כדי למנוע מנייר האלומיניום להיקרע. מניחים על הגריל ל 40 דקות. מורידים מהאש ופותחים בזהירות את השקית. מוסיפים מלח גס ומעט מהרוטב של הדגים (אם נשאר) וטורפים כשזה עדיין רותח.
כי כמה טעימה לנו הילדות וטעם התפודים החרוך על האש. ככה הסלקים, רק הרבה יותר. אין לתאר את הטעם של הסלט הזה. פשוט תכינו וזהו.
מערבבים היטב את כל החומרים ואוכלים מיד כזה עדין חמים מהגריל. טעם של מדורה מתוקה מתוקה!!!
אין כמו צלחת צבעונית של כל הירקות שמצאתם בבית. בריא כבר אמרתי?
חותכים לפרוסות עבות את שלל הירקות ומערבבים אותם היטב עם תערובת של שמן זית שום תימין מלח ופלפל.
את הכרוב האדום חותכים לרבעים ומכניסים כל רבע לנייר כסף עם תוספת של מעט חומץ ומעט מייפל סירופ.
שמים את כל הירקות על הגריל כאשר הכרוב זקוק לכ 40 דקות ואילו שאר הירקות זקוקים לבין רבע שעה לחצי שעה (הקישואים החצילים הברוקולי העגבניות והפלפלים זקוקים למעט זמן ואילו הבטטות הכרובית השומר והדלעת זקוקים למעט יותר זמן, אתם תראו לבד.
ומנה אחרונה בסגנון טרופי דיאטטי כי לעולם לא טעמתם משהו כל כך עסיסי ועדין, וגם בגלל שזה פשוט ולא משמין!
חותכים את הפרות לחצי ומערבבים היטב בחומרי המשרה. משרים את הפירות כשעה לפחות במרינדה.
שמים על הגריל לרבע שעה כאשר הופכים צדדים כל חמש דקות עד שהפרות מושחמים ומקורמלים היטב. מעבירים לצלחת הגשה מוסיפים קצפת ללא סוכר או גלידה וזוללים בלי רגשות אשם.
יום עצמאות שמח לכולם !!!
קטגוריות: בשר, דיאטה בלי להרגיש דיאטה, חגים, מתכונים, מתכונים ליום העצמאות, מתכונים קלים להכנה, על האש, תוספות, תפוח אדמה
תיוגים: מנות פתיחה, מתכונים עם תפוחי אדמה, צמחוני, קלי קלות
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >