אוכל רחוב פיליפיני כל כך טעים שאם הייתי גרה שם בטוח שכל יום הייתי חוטפת שיפוד כזה עם כופתאות אורז מצופות בקרמל עדין ופציח. זה לא מלוח אבל גם לא ממש מתוק זהו החטיף האידאלי וזה כל כך טעים אלוהים. עדיף לאכול את זה ממש טרי חמים וקריספי ואז זה בשיאו
תחשבו כופתאות אורז דביק מטוגנות עטופות בקרמול עדין ממש. גן עדן תאמינו לי ולכו להכין זה ממש קל ולא חייבים על מקל
מערבבים את הקמחים עם המים (כל פעם קצת מהמים וללוש) ליצירת בצק גמיש ונעים למגע. יוצרים 12 כדורים שווים.
בעזרת צ׳ופסטיק מחוררים באמצע חור ומטגנים היטב משני הצדדים במחבת עם שמן זית עד להזהבה. מעבירים לקערה עם נייר סופג.
מניחים את הסוכר והשמן במחבת על חום בינוני עד שהסוכר נמס ונוצר קרמל ענברי. שופכים את הכופתאות והופכים אותן מכל הכיוונים עד שהן מצופות בקרמל מכל הצדדים. מעבירים למקלות צ׳ופסטיק (3 על כל מקל) ומגישים חם
View this post on Instagram
קטגוריות: חגים, מתכונים, מתכונים לשבועות, קינוחים, קינוחים מיוחדים
תיוגים: קינוח, קינוחים אישיים
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >