זאטוט שלכם הוא שחיף רציני, פסקה הרופאה במבט חמור. ניסיתי להסיט את עיניי מהמבטים המאשימים של אימא. “אמרתי לך”, היא נזפה בי, כאילו שלא ידעתי שמשקל הנוצה הזה פשוט לא אוהב לאכול.
אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים, שמעתי את הבעל ממלמל לעצמו. שהרי בבית הזה כל יום מקשקשים בסירים ומיני מעדנים מתבשלים להם לאיטם. והזאטוט, כלום. נאדה. עושה טובה שטועם ענב קטן או נותן ביס ללא תשוקה בעוגה.
לא עוזר לי כלום וזהו צחוק הגורל.
אני, שגרמתי לדורות של סרבני אכילה קטנטנים לטרוף ירקות ובשר נלחמת פה על אחוזון שלוש בסקלה. מה נהיה??
ואז התחילה העונה.
תירסים מתוקים כמו של פעם, קלחים צהובים, זוהרים, מפתים.
הייתה לי תחושה טובה. תירס זו תמיד נוסטלגיה של שמש ים ורגליים יחפות. תירס לעד ייזכר כמתוק הרותח שהמוכר הצעקני מניח לי בתוך העלים הרכים. לא יכול להיות שלא אכניס למתכונים טיפונת מכל העסיס הנהדר הזה והזאטוט לא יטעם.
אז קניתי המוני קלחים (כמובן מזן גילי המתוק מדבש) והתחלתי במלאכה.
שלקתי והנחתי על הגריל עם מעט חמאה. ערבבתי וקישטתי וטחנתי וטעמתי. המון טעמתי. ושמחתי כל כך.
והזאטוט? אכל קלח קטנטן בתאווה, וחייך חיוך צהוב, שיודע מה טוב. ואני, השמנתי מנחת..
מברישים היטב את הקלחים הטריים בחמאה המומסת ומתבלים במלח. מניחים על הגריל או על מחבת פסים כרבע שעה עד שמשחים היטב מכל הצדדים.
מורידים מהאש, מתבלים בצ’ילי החריף ובגבינת הפטה המגוררת ומגישים מיד עם פלחי לימון טריים.
מושלם לימי הקיץ החמים!
מערבבים את כל חומרי הרוטב ומשרים את העוף בחצי מכמות הרוטב.
שומרים את החצי השני של הרוטב כדי לתבל את הסלט.
צולים במחבת פסים או במחבת רגילה את העוף עד שמשחים היטב מכל הצדדים ועדיין שומר על עסיסיותו ( בערך 10 דקות)
פורסים את העוף ומניחים בקערה אשר רופדה היטב בעלי התרד.
מוסיפים פרוסות אבוקדו גסות ומפזרים את גרעיני התירס אשר הורדנו מהקלח בעזרת סכין חדה.
שופכים את שאר הרוטב מעל הסלט ומוסיפים את פרוסות הפרמזן מעל. מקשטים במעט כוסברה.
בסיר גדול מוסיפים את החלב המים וכפית וחצי מלח ומביאים לרתיחה. מוסיפים בזרם עדין את קמח התירס תוך כדי ערבוב מסיבי של המטרפת.
כאשר הנוזלים נספגים היטב מנמיכים את האש ומוסיפים לערבב כל הזמן את התערובת עד שהיא מוכנה (בערך 15 דקות) מוסיפים את התירס, הבצל הירוק והחמאה ומערבבים היטב בפעם האחרונה. מתקנים תיבול אם צריך.
מכניסים לתבנית עם נייר אפיה ומצננים היטב. (כמה שעות במקרר)
חותכים פרוסות נאות מהפולנטה, מברישים במעט חמאה או שמן זית וצולים היטב במחבת על חום בינוני גבוה מכל הצדדים עד שמקבלים צבע מוזהב יפיפה. (בערך 3 דקות בכל צד).
מגישים חם עם המון פרמזן מגורר מלמעלה. אפשר כמובן להוסיף בצל קצוץ או כוסברה קצוצה מעל.
הכי קל בעולם!
בסיר בינוני מטגנים את הבצל עד להזהבה עדינה. מוסיפים את השום ומטגנים דקה נוספת.
מורידים את הגרעינים הטריים של התירס מהקלחים על ידי סכין חדה ומוסיפים לסיר. ממשיכים לטגן עוד כ 5 דקות. מוסיפים 4 כוסות מים או ציר עוף ומבשלים כחצי שעה. מוסיפים את התרד ואת הביצה ומערבבים היטב. ממליחים ומפלפלים.
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >