קודם כל ווידוי, אני סטוקרית, אבל רק של אנשים שיש להם כשרון זוהר.
כשאני מזהה כשרון זוהר אני מתרגשת. בהתחלה אני עוקבת בשקט בשקט וזה יכול לקחת שנים. אחר כך מעזה לגשת וליצר מפגש והשאר בידיי שמיים.
כך קרה לי עם הילה הוכמן, ג’ינג’ית סוערת ומקסימה , שמייצרת ממתקים מיוחדים בעבודת יד אישית.
שנים הייתי עומדת בימי שישי בדוכן הזוהר שלה בשוק הנמל ונמסה מתאווה. הממתקים שלה כל כך מיוחדים ושונים שהייתי חייבת לקנות את כולם ולטעום בבית בשקט. גלילי קוקוס של פעם, מרמלדות מפירות טריים שקופצים בפה, מרצפנים, נוגטים, סוכריות זהב על מקל שהזאטוט השתולל משמחה כשקיבל ונשיקות , אוהו הנשיקות ורדים שלה שמככבות בפבלובה החגיגית שלי, פשוט להתעלף כמה טעים.
יש לה עוגיות שקדים קטנטנות ללא קמח וקליסון בטעמי לימון ורדים אננס ופיסטוק, ריצילאני ועוד המון דברים טובים באריזות שקופות ומגרות.
והשיא? השיא וגם הסטייה הקטנה שלי, היא התפוזים המסוכרים שלה. כאלו עוד לא טעמתם. משהו שמזכיר שדות של תפוזים בקיבוץ של סבתא שלי, וחופש ורגליים יחפות. עוד ביס קטנטן ואני ילדה קטנה, חופשיה מדאגות, רצה עם המון תלתלים בדשא הירוק.
אז אחרי שנים, החלטתי להעז וניגשתי. פגשתי באישה מיוחדת, עם עדינות והבנה של נפשו המתוקה של האדם. ראשה מלא תלתלים אדמוניים, כיאה למי שרוקחת ממתקים בסירי נחושת בבית טבול בירק ועצי פרי.
כשהיא שאלה מה אני רוצה להכין ביחד ביקשתי רק את התפוזים האלו, שאין לי שום דרך לשלוט על הכמות שאני יכולה לאכול מהם. “מה הסוד שלך”? שאלתי והיא פשוט הזמינה אותי לבוקר קסום אצלה במטבח.
ואיזה בוקר שזה היה, קטפנו חושחשים טריים מהעץ והילה ליטפה אותם בעדינות.
קלפנו תפוזי דם והשקינו את הקליפות בסירופ מדויק. השחלנו על חוטים קליפות מסולסלות שהפכו לשרשראות מבוסמות ונוצצות ובעיקר טעמנו. עוגיות מפריז שהיא פתחה לי עם הקפה, ביסקוויטים שהכינה לבד והיו פריכים וכה מיוחדים בטעמם, סירופ הדרים מקורמל בעדינות שאני מכינה אתו את הטארט חבושים שלי ולא מגלה לאף אחד את הסוד ועוד המוני ממתקים קטנטנים ונפלאים.
מחלונות המטבח של הילה נשקף נוף של פרדסים ותפוזים כתומים וטיפות הגשם של הבוקר עדיין נצצו עליהם. האוויר היה קריר ובמטבח על הגז עם כל הכתומים היה לנו שמח וחם.
מהחושחשים המסוכרים שלה הכנתי עוף מקורמל, חמצמץ מתקתק נפלא, את קליפות התפוזים חיסלו אצלי עוד באותו הערב, ואת השרשראות ענדתי לחברה שהייתה זקוקה לנחמה. וזה ניחם.
את הממתקים של הילה אפשר למצא בכל יום שישי בשוק הנמל, היא תקבל אתכם בעצמה ותיתן לכן טעימות וחיוך כובש.
בנוסף אתם יכולים להשיג את המוצרים שלה בחנות האינטרנטית
(מוצרים בודדים או מארזים ) במשלוח עם שליח עד הבית ,
להזמנות מיוחדות ולאירועים יש אפשרות להזמין במשקל ובכל מקרה אפשר להתייעץ או להזמין דרכה ב-0509792030
חנויות נוספות–
אנשי הזית בשוק הנמל תל-אביב
נוני ופורטונה, דרך השדה 7 פרדס-חנה
וגם בגליל —אצל טוטסי במרכז החדש והמקסים ביודפת
הילה מבקשת להשתמש בתפוזים עם הקליפה הבינונית. לא עם הדקה ולא עם העבה. יש כאלו, פשוט צריך לבקש את הזן הנכון. המתכון מעט ארוך, אבל שווה ביותר.
מתקבלת תוצאה כל כך טעימה שאני ממליצה לכם מכל הלב להישמע להוראות וגם אם תזייפו טיפונת, עדין יצא לכם משגע, מבטיחה.
את קליפות התפוזים החתוכות משרים במים קרים בערך כ 4 שעות.
מסננים ומוסיפים מים חדשים. מרתיחים חצי שעה על הגז מסננים את המים ומשרים במים חדשים. משאירים ללילה שלם או מינימום שמונה שעות על השיש במטבח.
מסננים ומכינים את הסירופ:
מערבבים את הסוכר, המים והלימון ומביאים לרתיחה. מבשלים כעשר דקות עד שכל הסוכר נמס ומתקבל סירופ אחיד.
מבשלים את קליפות התפוז עם סירופ הסוכר שהכנו בתוך סיר בינוני עד גדול מכוסה. לאחר כרבע שעה מורידים את המכסה ונמצאים ליד הסיר כדי להשגיח שלא יגלוש.
הסירופ יעלה קצף ולכן יש מדי פעם לערבב את הקליפות. לאחר בערך כחצי שעה עד 40 דקות הסירופ מסמיך והקליפה מעט רטובה ומבושלת רק באמצע שלה.
זה הזמן להוציא את הקליפות בעזרת כף מחוררת ולצנן אותן לחלוטין. לבסוף טובלים אותן בסוכר וטורפים מיד. פשוט מעדן.
ממליצה לכם לשמור את הסירופ הוא מעדן שיכול לשמש אתכם בהמון מנות אחרונות, כרוטב או כבסיס לעוגות. אני אפילו מרטיבה עם זה עוגות בחושות שיוצאות חמות מהתנור, עוגת התפוזים שלי נהדרת בזכות הסירופ הזה.
אתם יכולים להכין באותה הדרך בדיוק גם חושחשים פרוסות לפרוסות דקות רק שהפעם אין צורך להשרות אותם יום שלם מראש. התוצאה נפלאה, חמצמצות מתוקה או מתיקות חמצמצה , נפלא.
באותו האופן אם בא לכם ממש להרשים אתם יכולים להכין השרשראות.
כל קליפת תפוז חותכים לחתיכות יותר עבות הפעם , בגודל של סנטימטר ואותם מגלגלים למעין שבלול. עם חוט ומחט תופרים את השבלולים לשרשרת ארוכה ומכינים באותו האופן בדיוק.
מתקבלת שרשרת כתומה שבא לי לצאת איתה למסיבה. כמובן שאם תארזו שרשרת כזאת בניר פרגמנט וסרט חגיגי תשמחו מישהו מאד.
אז קדימה, תפוזים זה העניין, וחג ט”ו בשבט שמח חברים.
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >
איזה מפגש פיסגה שווה. לגמרי עשיתן לי חשק לשרשרת יפייפיה שכזו.
איזה כיף לשמוע, תודה אהובה. שרשרת משגעת
לא צריך לגרד את הקליפה ולהשרות במים על מנת להוציא את המרירות שבקליפה????
אין צורך לגרד את הקליפה אך בהחלט יש צורך להשרות ולכן זה מפורט כחלק מתהליך ההכנה בפוסט. בהצלחה
נראה נהדר. מה עשית עם פלחי התפוז בסיר השני?
הי חניה, תודה. בדיוק מה שעשיתי עם שאר הקליפות. אותה הדרך לבישול הקליפות בדיוק.
רותמי, פוסט מקסים, עשית חשק אפילו לי שלא אוהבת קליפות תפוזים לשרשרת כזו
נראה שהיתה חוויה יפה ומיוחדת
קרן אהובתי, תודה ממוש. אכין לך שרשרת כתומה
נראה מעולה. שתי שאלות: כמה זמן זה נשמר טרי ואיך שומרים? ולא הבנתי באיזה סוכר טובלים אחרי?
שבוע מופלא ומתוק
הי שרון תודה, נשמר טרי בקופסה אטומה עדיף לא במקרר כמה שבועות. וכמובן שטובלים בסוכר לבן רגיל. טעים גם בלי, שיהיה לך בתאבון ובהצלחה.
הקליפות תפוזים הרחבות מזכירים לי את סבתי ז״ל
שהיתה מכינה שרשרת כזו מקליפות פומלה
תודה לך שהזכרת לי זכרונות ילדות ….
הולכת להכין !!!
מלכה יקרה, אכן אין כמו זיכרון ילדות מרגש. שמחה מאד ובהצלחה עם השרשרת