יש ימים מהסוג של מרק גריסים.
קמים בבוקר ליום קריר, מבינים שרוצים מעבר למרק, משהו שמשלב את החום של המרק עם הנחמה של התבשיל ומיד רצים להכין את המרק הזה.
כזה יום היה לי אתמול. פשוט הייתי חייבת להכין אותו והעלתי את שלבי ההכנה לסטורי. לאחר שעה כבר היו מאות בקשות למתכון. אז אני מקשיבה לכם, תמיד.
בבקשה חברים.
מרק גריסים
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >