כשאני מדוכדכת, חלשה או סתם מרגישה לחוצה, הדבר ראשון שאני מכינה זה מרק אורז.
הוא מחמם, מחזק, מציף שמחה ותקווה.
אז בימים כאלו, בוודאי שצריכים כזה מין מרק.
חבל לי להכביר במילים, זה הזמן שלו, זה המקום והרגע, לכו להכין ואתכם הברכה,
מקווה שבמהרה נהיה במקום אחר אבל מרק אורז ישאר אתכם לעד.
בסיר עם 3 כפות שמן זית מטגנים את הבצל להזהבה
מוסיפים את השום וממשיכים לבשל עד להשחמה (להיזהר לא לשרוף את השום )
מוסיפים את הג’ינג’ר וממשיכים לטגן עוד דקה.
מוסיפים את האורז ומוסיפים 3 כוסות מים.
מביאים להרתחה ומורידים לאש בינונית. מבשלים כחצי שעה או עד שהאורז ממש מפורק.
מוסיפים מים במידת הצורך כי האורז שותה המון נוזלים.
בינתיים מטגנים את השום לפריכות ומניחים בצד, מטגנים גם את הטופו ומניחים בצד.
מתבלים את המרק אורז במלח ובפלפל ומגישים רותח עם מעט שום פריך מעל, בצל ירוק וחתיכות טופו פריכות.
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >
נראה מדהים וגאוני!