מתכון לצ’יפס קרוע ביד וקצת על מסעדת “זכאים”

השבוע זה קרה.

פקחתי את עיניי בבוקר וחייכתי. רק לרגע.  בשניה הבאה שמעתי את הבעל שואג משהו על מים שזורמים. בתוך הבית שלנו. זינקתי מהמיטה כדי לגלות שאני צפה.

הילדים, שאגתי חזרה ורצתי לחדרים כדי לגלות שהמתבגרות  ממשיכות לישון כאילו לא זורם להם נהר האמזונס מתחת למיטה והזאטוט רטוב כולו מקפץ בשלוליות ושר בקול רם:” גשם גשם משמיים”. אז ניגבנו הכל כמו צוות מיומן כאשר אני עם שלושה מגבים והבעל צורח בטלפון על כל העולם, והחלטנו לא לוותר.

הוצאנו את שלושתם לדרכם ורצנו לשתות קפה וארוחת בוקר קלה. חבל שנתמלא טען הבעל וחלם על ארוחת הצהריים הקרבה ובאה. באמת חבל, עניתי. וחייכתי. כי כבר ידעתי לאן היום הזה חותר. בפרצוף תמים לחלוטין וללא נקיפות מצפון הובלתי את השה התמים ל”זכאים”. מסעדה טבעונית חדשה שנפתחה לאחרונה וכל כך רציתי כבר לראות ולטעום.

מסעדה חדשה? שאל הבעל הנבוך. כן, עניתי לקרניבור שיכול לפרק פרה שלמה לארוחת הבוקר. מסעדה טבעונית, הוספתי. שמעתי שהוא ממלמל משהו על היום הזה אבל לזכותו יאמר שקיבל את הדין בהכנעה.

“זכאים” היא מסעדת בוטיק אקולוגית, הראשונה בתל אביב. הקימו אותה שלושה אחים וזה כבר משהו מיוחד בסצנה ונותן תחושה של משפחה ובית.  העיצוב של המסעדה מושתת על פריטי יד שנייה, ומחזור. דבר שנותן תחושת ניקיון ושקיפות שונים כל כך מכל מה שהתרגלנו אליו בשנים האחרונות.  האחים מאמינים שיש להשתמש רק במוצרים אורגניים ויש לספק את האיכות הגבוהה ביותר ללא שימוש במזון מעובד. ב”זכאים” מגישים אוכל טבעי, נקי ממניירות מיותרות, איכותי. אך ללא גינונים ועם כבוד לטעמם המקורי של חומרי הגלם תוך שימוש מינימלי בתבלינים. בהמשך תיפתח במקום חנות לבגדי יד שניה. מדליק כבר אמרתי?

כבר שבועות שאני והבעל זוממים על יום של כיף לעצמנו בלבד. כזה שנוכל לקום לקראתו בנחת ולשתות את הקפה בלי זמזומים מיותרים מהסלולרי, או מהילדים. כזה שנוכל לסייר ברוגע במוזאון קריר ולקנח בצהריים אופנתית ומדוברת. תוך כדי, הזאטוט, יילקח מעצמו מהגן ויעלם למקום סודי ואילו אנו נצפה בקומדיה רומנטית סוג ז’ אגב בליסת פופקורן רעשני ונחריש צחקוקים מסופקים.

למנה ראשונה הזמנתי מיד את ה” חציל ממש טעים”. ידוע שחציל מרגיע את ליבו של הבעל והוא אכן עשה את העבודה נהדר. לשולחן הגיע חציל חרוך היטב על אש פתוחה משם נכנס ביחד עם שומים ועגבניות לתוך התנור לחריכה נוספת. מנה נהדרת. בנוסף הגיע “מסבחה פול לימה וירקות חיים, שהייתה מדהימה בטעמה החרפרף חמצמץ. בלויי בצל טרי ועגבנייה ופלפל חריף קלויים זאת הייתה מסיבה של ממש. את החלות המשגעות שהגישו לנו  “זכאים” אופים לאורך כל היום במטבח הפתוח והריח משכר. גם הטעם.

מכיון שאני חצי פרסיה וסקרנית נורא, לא יכולתי לפספס את מנת ה”פריקה קישואים וסוכריות מאירן”. המנה שהגיעה הייתה בול פגיעה. פריקי נימוח ולצידו תבשיל של קישואים מתקתק מצימוקים איראניים שמאחוריהם סיפור חמוד של ילדות.  הטחינה  שליד הייתה פשוט מעולה, מהזן הנקי בדיוק כמו שאני אוהבת. גם החריף שליווה את המנה היה טרי ועוקצני. יאמי.

כמובן שלא יכולנו לפספס את גולת הכותרת – “ציפס קרוע ביד וקטשופ שהכנו לבד”. מנה גאונית. נקודה. פעם בדור קם שף ויוצר עם חומר גלם בסיסי משהו חדש, מרגש. ובכן, תפוחי האדמה האלו הם הדבר האמתי. קריספיים, שחומים למראה ונימוחים מבפנים עשו את העבודה כמו שצריך. בלווי קטשופ עבודת יד חריף ודרמתי היו מנה מצויינת. הבעל לא הפסיק לחייך שהרי תפוחי אדמה מעולים מרחיבים את דעתו ומרגיעים את נפשו באחת.

למתוקים הנהדרים כבר לא היה לנו מקום אבל ראיתי שמסביבי כולם הזמינו את “מוס השוקולד סחוטרי” שנראה נפלא. מעל חתיכות תפוז טריות עם רוטב חמצמץ מונח מוס שוקולד שבאמת רואים שיש לו את זה.

הקטע המדליק בכל הסיפור זה החשבון. ב”זכאים” מאמינים שאסור לשחוט את הלקוחות ולכן אין מנה שתעבור את 42 שקלים. תענוג של יושר אישי.

אז שילמנו בזול ואכלנו ביוקר. גם טעים נורא וגם בריא. סיום נפלא ליום שכולו הפתעות..

ומה אתם חושבים שלא אתן לכם את המתכון של הצ’יפס שקרוע ביד? ברור שאתן