את החיבה היתרה שלי לממולאים אתם כבר בטוח מכירים. בעצם זה אחד התחביבים הכי מרגיעים שלי. למלא.
אין דבר שלא יכול להכיל משהו בתוכו, כמו בבושקה שנפתחת ונפתחת ומשמחת, כך אני וממולאים.
יש משהו בפעולה הזאת שגורם לי לאושר קטן. בכלל כל דבר שיש בו עוד משהו מרגש אותי. כל סוג של כופתאה, דמפלינג , או כיסון אלו מילים שחביבות עלי ביותר. וזאת כנראה הסיבה שכשרחלי קרוט , בעלת הבלוג הנפלא קרוטית חברה טובה , אותה אני מכירה כבר שנים רבות הזמינה אותי להתארח במדור שלה ב”זמנים מודרניים” מיד ידעתי מה אבשל.
“ממולאים של קיץ” לחשתי לה בזריזות.
ממולאים של קיץ? היא התפלאה, כן, בקיץ אלו ממולאים אחרים, שונים מהסתיו ומהחורף.
התרגשתי, כמו שרק סירי ממולאים יכולים לרגש אותי ושמחתי שרחלי התרגשה איתי. 4 סירים שלמים של ממולאים , מילאתי פירות קיץ עסיסיים, סיר שמח של ירקות קטנטנים וטבעוניים ( את שני המתכונים האלו שהופיעו במדור תוכלו לקרא אצל רחלי בבלוג )
המשכתי למלא עלי גפן שהיו לי כמו כדורים קטנים של אושר , ולסיום סיומת מלאתי במיה. כן במיה, זה רק נראה קשה אבל זה לא, תנסו זה טעים נורא.
בקיצור , למי שאוהב למלא, להניח בעדינות בתוך שלל הפירות והירקות מיני קיטניות ודגנים, ירוקים וחמוצים מתוקים וחריפים , זה הפוסט בשבילכם. פוסט של ממולאים נפלאים שיעשו לכם הכי שמח בלב.
ממולאים
במיה ממולאת
מנה שוס כשבא לכם לגרום לאורחים שלכם להתעלף.
שוטפים את הבמיה, חוצים אותה לאורכה אבל לא עד הסוף, רק כדי לפתוח פתח בלי לקטום את הקצוות.
מרוקנים אותה מהגרעינים הקטנים.
בינתיים מערבבים את כל מרכיבי המילוי ומתבלים בנדיבות. מי שאוהב חריף שיוסיף מעט צילי טרי ירוק קצוץ.
ממלאים את הבמיה בתערובת הבשר.
מניחים על תבנית לצליה בתנור.
מזליפים מעט שמן זית מעל הבמיות הממולאות וצולים בחום של 200 בגריל כ 15 דקות או עד שהבמיות מעט חרוכות והבשר מוכן.
מגישים חם לצד טחינה חמצמצה או יוגורט עיזים קריר
קטגוריות: בשר, ממולאים, מתכונים, מתכונים לארוחת צהריים
תיוגים: במיה, מתכון לבמיה, מתכונים לשישי בערב
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >