חם לי. נקודה. ולכן לא האמנתי שחברים מאד אלגנטיים מחו”ל נחתו לי בהתראה קצרה מדי לארוחת ערב. כשחם לי אני מייד מפסיקה לבשל ומתחילה לצייר עם צבעי הקיץ המדהימים.
כשחם, אני בעד צבעים חזקים וטעמים אמתיים של חומרי גלם מעולים.
קיץ זה יופי של צהוב, וכתום, ומנומר של עגבניות בשלות. קיץ זה שמנת לבנה, עדינה ובצל ירוק תוסס וערני. קיץ זה צ’ילי אדום או ירוק שמבעיר את הפה, וקיץ זה דגים טריים או סטייק סינטה צלוי מעולה.
אז לקחתי את שאריות האנרגיה שלי והתחלתי לקשט. יצא כל כך יפה, וטעים ומגרה שכמעט היה חבל לטעום.
אז תוציאו את המכחולים והצבעים ובואו נכין מנות שיעבירו אותנו באלגנטיות לגלריית הטעמים הנפלאים של הימים החמים.
חמש דקות עבודה, ויש לכם מנה מופלאה, סופר קייצית ומלאת טעמים עזים.
במחבת פסים על האש החזקה ביותר צולים את הסטייקים כחמש דקות מכל צד.
בינתיים מכינים רוטב קליל – מערבבים את שמן הזית והלימון ומוסיפים את התבלינים.
כשהסטייקים מוכנים מכניסים אותם חמים לתוך המרינדה שהכנתם לשלוש דקות מכל צד כדי שיספגו את הטעמים היטב. מוצאים וחותכים אותם לפרוסות דקות.
בקערה יפה מניחים מעט רוקט ואת פרוסות הסינטה שחתכתם. ביניהם מניחים את חתיכות העגבנייה ומקשטים בבצל הירוק. מעל הכל יש לשפוך את שאריות הרוטב ולתבל במעט מלח גס.
קטגוריות: בשר, דיאטה בלי להרגיש דיאטה, מתכונים, מתכונים לארוחת ערב, מתכונים לארוחת צהריים, מתכונים קטוגניים, מתכונים קלים להכנה, סלטים
תיוגים: מתכון קטוגני, מתכונים לשישי בערב, קיטו
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >