לחמניות ממולאות דלעת – מנה שמלכדת את המשפחה

אתמול, החלטתי שנאכל כולנו ביחד ארוחת ערב משפחתית. בנחישות הודעתי לכולם כי נמאס לי שכל אחד חוטף לו משהו ונעלם. הגיע הזמן לקצת חינוך, תרבות וישיבה מסודרת סביב השולחן. אבל זה לא יום שישי שמעתי את המרמור מסתובב לו בחדר, קטן אבל עקשן. נכון, עניתי. אבל זה יהיה נחמד אם נוכל סתם כך, באמצע השבוע לשבת ביחד.

לידיעתך, אני אחזור רק בשבע מחוג הריקוד הודיעה בכעס המתבגרת הראשונה. ואותי באים לאסוף לסרט בשמונה, הוסיפה בזריזות השנייה. רק הזאטוט המשיך לרייר במרץ על הספה החדשה בעודו לועס לכלב האומלל את האוזן. מיד צלצלתי לבעל בשמחה וביקשתי שלא יאחר לארוחת הערב. מה קרה, הוא שאל בבהלה של אחד ששכח תאריך חשוב במיוחד. כלום, השבתי. פשוט כבר לא מצליחה לראות באמת אף אחד ליותר מהיי, ובי, והדיאלוגים עם הילדים מתמצים בעיקר ביחסי בנק – לקוח, עם אשראי בלתי מוגבל. ממש בא  לי, סתם ארוחה רגילה. כולנו ביחד, בקטנה.

כרגיל, פיתחתי ציפיות, כך אני. בונה תילי תילים של חלומות.

מיד נכנסתי למטבח והכנתי לחמניות ממולאות, נפלאות, שיכולות ללכד את הנשמות הכי חומקות. בדמיוני ההוזה כולנו נשב רגועים ומנומסים, נביט אחד לשני באהבה, ממש כמו בסרטים. כל אחד ישתף וישתתף, ולא יקום לפני הזמן וכמובן שלא יהיו מאות סמסים מתחת לשולחן. בשבע בדיוק התיישבתי עם הזאטוט וציפיתי. וציפיתי, והתעצבנתי, והתחלתי לצרוח. בהתחלה על המתבגרות שננעלו בחדרן וצרחו עלי במרץ חזרה. אחר כך על הבעל שנכנס באיחור הביתה, דבוק לסלולרי באמצע שיחת עבודה. ומרוב תסכול וכריזה אפילו על הזאטוט האומלל נהמתי למרות שישב עליז, רעב וצייתן, לבדו, ליד השולחן.

אחרי רבע שעה השולחן התמלא. האחת ביקשה כסף כי נגמרה לה ההקצבה, השנייה איימה שנמאס לה מהצבא. ושוב כמה טענות, ובדיחה אחת, מצחיקה נורא. וריב של הגדולות על חולצה קרועה וכעורה. והקטן שרוצה בכלל לרקוד, על השולחן. ואני צועקת ומגישה, וגם צוחקת, חזק. וגם רוקדת אתו על הרצפה. וכולם אוכלים ומקשקשים. וככה עוברת לה חצי שעה, סוג של ארוחה.

בום. הדלתות נטרקות. והיי וביי. ודי.

הלחמניות חוסלו, הילדים ברובם נעלמו, והבעל כבר מזמן שרוע על הספה מול הטלוויזיה. הבנתי, שאכן הייתה פה סערה קטנה, ממש כמו החיים עצמם. ולמרות שגברת בבלי לא הייתה כותבת עלינו את ספר הנימוסים וההליכות, המשפחה הזאת תוססת ומלאת שמחה. וכנראה בסתר לבי אני אוהבת אותה ככה – יצרית, סוערת ושייכת לחיים, וכנראה הרבה פחות לרומנטיקה המנומסת שבסרטים.

המאפים, רכים, נימוחים וריחניים. עם הביס הראשון מתגלה הפתעה. שלל טעמים נפלאים יתפוצצו לכם בפה. פשוט נפלא.

ללחמניות ממולאות בשר, לחצו כאן >>

מאפים ממולאים בדלעת