אין מנה מושלמת כזאת.
טבעונית, מרגיעה, הכי בריאה, ביתית, מזינה, נטמעת, סופגת, פשוטה להכנה.
כשאני במצוקה וזו העונה, סיר אורז לבן ובמיה מבושלת ברוטב אדום זה להיט.
אני אוהבת את הבמיה שלי במצב צבירה סימפטי, לא ממש מעוכה, שומרת על פיגורה נאותה, אבל רכה. כזאת שביס ממנה הוא תאווה.
אז עכשיו עונתן של הבמיות הקטנות, וזה הזמן שלכם להכין מנה שהיא אייקון משפחתי.
סיר של רוטב עגבניות מעט חריף למי שאוהב, בתוכו ערמות של במיות קטנטנות ירוקות ונפלאות.
אני לעולם אעדיף אותן על הגדולות.
את הבמיה יש לשטוף היטב ואז לקטום לה את החלק העליון של התרמיל שאיננו לאכילה, מאד חשוב לא לקטום יותר מדי ולא לפצוע את התרמיל עצמו כי כך הרירית שלו לא תצא לתוך התבשיל .
קודם כל אני מכינה רוטב עגבניות ורק שהרוטב מוכן לגמרי אני מכניסה את הבמיות לבישול לא ארוך. רק עד שהן רכות והרוטב האדום עוטף אותן בעדינות. סיר של אורז לבן ליד ואתם מסודרים עם אחת הארוחות האהובות עלי ביותר.
במיה ברוטב עגבניות
מטגנים בסיר עם מעט שמן זית את הבצל עד להזהבה
מוסיפים את השום ממשיכים לטגן עוד חצי דקה, מוסיפים את רסק העגבניות והמים ומביאים לרתיחה. מוסיפים את התבלינים וממשיכים לבשל עוד כ 10 דקות על אש בינונית עד שהרוטב מסמיך מעט.
מוסיפים את הבמיה ומערבבים כך שהרוטב יעטוף אותה היטב. מבשלים על אש בינונית כרבע שעה עד שהבמיה רכה אך עדין שומרת על צורתה.
מגישים חם לצד אורז לבן.
קטגוריות: מאפים וירקות, מתכונים, מתכונים טבעוניים, מתכונים צמחוניים, תוספות
תיוגים: במיה, מתכון לבמיה, מתכונים טבעוניים לחג, מתכונים לשישי בערב
במהלך חיי עברתי תהליך ארוך ומרתק של סקרנות ושייכות קולינרית. נולדתי למטבח הפרסי, חציתי את האוכל הישראלי ואת דרכי המשכתי בניו יורק, שם למדתי בבית ספר לבישול צרפתי. עבדתי בשלל מסעדות שעסקו בעיקר בחומרי גלם יקרים והתוודעתי למגוון מטבחים. מהאסייתי ועד הרומני, מהספרדי דרך היווני, מכולם שאבתי טעמים, אהבות וטיפול שונה בחומרי הגלם. אכלתי במסעדות עטורות כוכבים והתפעלתי מגאונותם של שפים מפורסמים. אבל בסוף, כמו בכל סוף, התעייפתי, והגעתי אל מה שנכון לי, אל השקט של סירי התבשילים, אל הממולאים, אל ריחות שמזכירים לי את הבית שלי. כולי תקווה שגם לכם הסירים האלה ימלאו את הבית בשמחה ובהתכנסות משותפת. אל תפחדו מהמתכונים, פשוט היכנסו למטבח ותתחילו לבשל.
עוד עליי >